רק בשבוע החולף התוודענו לידיעה כי ניצב ניסו שחם, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל צפוי להיות מועמד לדין על רקע החשדות בדבר הטרדה מינית של 9 שוטרות וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) אף הודיעה כי העמדתו לדין של ניצב שחם כפופה לשימוע פלילי אליו יוזמן.
מאת עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן
זכות השימוע הינה זכות יסוד במשפט הפלילי
כאשר רשות שלטונית מקבלת החלטה אשר יש בה לפגוע בזכויותיו של הפרט או לשנות את הסטטוס של הפרט באופן אשר טמונה בו פגיעה בזכויותיו, הרי שעל הרשות, בהתאם לכללי הצדק הטבעי לערוך לאותו פרט שימוע. משמעות השימוע היא מתן אפשרות לאותו פרט להציג בפני הרשויות את נימוקיו מדוע עליה להימנע מנקיטת פעולה אשר יש בה לפגוע בזכויותיו, או לשנות את הסטטוס שלו באופן אשר קיים בו פוטנציאל לפגיעה בזכויותיו.
בהקשר הזה ראוי לציין כי המשפט הפלילי מבחין בין מי שהוא חשוד למי שהוא נאשם. נאשם הוא מי שהוגש כנגדו כתב אישום. כלומר מדובר בשינוי סטטוס של אדם וניתן לאותו אדם מעמד של נאשם על כל הסטיגמות והדעות הקדומות המתלוות לכך. בגלל העומס והדחיפות בניהול הליכים פליליים הזכות לשימוע ניתנה בעבר רק לנושאי תפקידים בכירים בשירות הציבורי. משמעות השימוע היא מתן אפשרות לחשוד בביצוע העבירה להציג את טענותיו בפני רשויות התביעה, מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
נסיונו של עורך הדין הפלילי הוא גורם מכריע בכל הנוגע לסיכוי להימנע מכתב אישום
זכות זו הורחבה במתכונת מצומצת יותר לכלל האזרחים החשודים בביצוע עבירות פשע. סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע קובע שיש להודיע לחשוד בעבירת פשע אשר אינו עצור בכתב, כי חומר החקירה המשטרתית בעניינו הועבר לתובע, וכי ניתנים לו שלושים יום להציג בכתב את טענותיו, את הנימוקים מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. זכות זו רלוונטית רק לעבירות פשע. חשוב לפנות לעורך דין מיומן אשר יציג את טענות בצורה אשר לא תפגע מאוחר יותר באותו חשוד כאשר התביעה תחליט להופכו לנאשם.
עורך דינו של אותו חשוד יפנה בכתב לתביעה. כיום, לפני שימוע, רשויות התביעה מאפשרות לעיתים לסנגור לעיין בעיקרי חומר החקירה כנגד החשוד. הסנגור יציג בכתב את הנימוקים מדוע יש לסגור את התיק. לעיתים מדובר באדם שזוהי הסתבכותו הראשונה בחקירה פלילית. לפנייה בכתב ניתן לצרף המלצות ומסמכים המעידים על תפקוד תקין. ניתן לשטוח בפני התביעה את הקשיים הראייתים, ואת גרסתו הצודקת של החשוד בחקירתו, ולהביא לסגירתו בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין ובמקרה הטוב יותר בעילה של חוסר אשמה.
לחילופין, ניתן לבקש לסגור את התיק בעילה של חוסר עניין לציבור ולשכנע שניהול הליך פלילי יפגע בחשוד יותר ממה שהוא הוא יועיל לאינטרס הציבורי. למשל עבירות של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית הן עבירות קלאסיות שבהם באמצעות טיעון משכנע, ניתן לבקש לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. המטרה העיקרית של החשוד והסנגור בשימוע היא להציג טיעון אשר ישכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר הניסיון מלמד כי שכירת שירותיו עורך דין פלילי מנוסה שטיפל בעבר בתיקים מסוג זה הינה בבחינת הכרח.
לקריאת הדיווח המלא אודות העמדתו הצפויה לדין של הניצב ניסו שחם – לחצו כאן
