חוק איסור הלבנת הון – המשך – חלק 2

(א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:

(1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;

(2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.

(ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.

(ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.

(ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –

(1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,

(2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.

פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר

(א) אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.

(ב) היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:

(1) להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,

(2) לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.

(ג) על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

25. הגבלות על גילוי דיווח (תיקון: תשס"ב3)

(א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).

(ב) דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב – 1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –

(1) בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;

(2) כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.

(א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.

(ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.

(ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.

(א) לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.

(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –

(1) לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3שבה יחולו על החקירה;

(2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;

(3) להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);

(4) לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;

(5) לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.

(ג) על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.

(ד) בסעיף זה, "עבירה" –

(1) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט – 1979, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975, שנעברו בנסיבות מחמירות;

(2) עבירה לפי סעיף 10.

(ה) בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

(ו) לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.

פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו

שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

29. הרשות המוסמכת2

(א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה – הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה.

(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה.

(ג) לא יועסק עובד ברשות המוסמכת, אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.

(ד)2 הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.

29א. הגבלות שלאחר הפרישה (תיקון: תשס"ב3)

ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג', אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט – 1969.

30. העברת מידע מהמאגר (תיקון: תשס"ב3)

(א) על אף הוראות פרק ד, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.

(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה
מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים משטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.

(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה.

(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע.

(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.

(ו) לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח – 1998-, יחולו לענין זה.

(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ח) על אף האמור בבל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).

31א. סודיות (תיקון: תשס"ב3)

(א) אדם שהגיע אליו מידע לפי פרקים ג', ד', או ו'2, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות באמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

31ב. דיווח לכנסת (תיקון: תשס"ב3)

(א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מדי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג', לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;

(2) מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי פרק ד';

(3) מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן:

(א) משטרת ישראל;

(ב) שירות הביטחון הכללי;

(ג) רשות חוץ, כאמור בסעיף 30(ו);

(4) מספר נותני שירותי מטבע שנרשמו לפי פרק ד'1;

(5) פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי סעיף 31ג.

(ב) הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות.

31ג. קבלת דיווח (תיקון: תשס"ב3)

(א) ממונה כהגדרתו בסעיף 11יג ומנהל אגף מכס ומע"מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה.

(ב) שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת.

פרק ט': הוראות שונות

32. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ב3)

(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרקים ד'1 ו-ד'2 והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו.

(א1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, וכן אגרה שנתית.

(א2) (1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(2) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו.

(ב) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה'.

(ג) תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה.

(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי.

(ג) שר המשפטים יפרסם ב1- בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספות השניה והרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב-10% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000.

הוראות סעיפים 3 ו4- יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה בסעיף 2, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה.

35. תחילה4

(א) שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28 ו-29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ב)4 פרקים ג' עד ה' ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין, ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע.

(ג) שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם.

(ד) תחילתו של סעיף 4 יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 6(ב).

על אף האמור בסעיף 14, בשנה הראשונה לכניסתם של סעיפים 7  ו-8 לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה.

37. (שולב בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973).

38. (שולב בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח – 1998).

39. (שולב בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981).

התוספת הראשונה (תיקון: תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד8)

(סעיף 2)

העבירות המפורטות להלן:

(1) עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם; החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;

(2) עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;

(3) עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203א, 203ב, 204 ו205- לחוק העונשין;

(4) עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;

(5) עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו228- רישה לחוק העונשין;

(6) עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;

(7) עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו305- לחוק העונשין;

(8) עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;

(9) עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404 ו411- לחוק העונשין;

(10) עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו413-ז;

(11) עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו432-;

(11א) עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;

(12) עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו-ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481, ו482-, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;

(13) עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו18- לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו1986-;

(14) עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו54- לחוק ניירות ערך, התשכ"ח1968-;

(15) עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו212- לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט1979-;

(16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי פקודת זכות יוצרים, חוק הפטנטים, התשכ"ז1967-, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב1972-, ופקודת סימני סחורות;

(17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה1975-, שנעברו בנסיבות מחמירות;

(18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין;

(18א) עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו4- לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג2003-;

(18ב) עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט1959-; פסקה זו תעמוד בתוקפה תקופה של שלוש שנים, שתחילתה ביום תחילתו של חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14), התשס"ד2004-; שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תוקפה של פסקה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.

(19) עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו.

(20) קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.

התוספת השניה

(סעיף 4)

א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 120,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים:

(1) חפצי אמנות;

(2) כלי קודש ויודאיקה;

(3) כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס;

(4) אבנים ומתכות יקרות;

(5) ניירות ערך;

(6) נכסי דלא ניידי;

(7) עתיקות;

(8) שטיחים;

ב. כספים מעל לסכום של 400,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה לרכוש כאמור בפרט א', יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים" – לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד – 1994.

התוספת השלישית (תיקון: תשס"ב3,7)

(סעיף 7(ב))

1. חבר בורסה.

2. מנהל תיקים.

3. מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א1981-.

4. קופת גמל כמשמעותה לפי סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה וחברה המנהלת קופות גמל לגבי קופות הגמל שבניהולה.

5. נותן שירותי מטבע.

6. בנק הדואר.

התוספת הרביעית

(סעיף 9(ב))

80,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י – 1950 1,000,000 שקלים חדשים או יותר