[vc_row bg_type="no_bg"][vc_column width="1/2"][dt_fancy_image type="from_url" image="http://www.nahari-law.co.il/wp-content/uploads/2015/05/vid.jpg" media="https://www.youtube.com/watch?v=UNTbQ6pqXuQ" lightbox="true" width="409"][/vc_column][vc_column width="1/2"][vc_column_text]הידעת? הסטטיסטיקה אומרת שלפחות אחד מכל חמישה אנשים יגיע להיחקר בתחנת המשטרה במהלך חייו.
אם כן, מהם האמצעים העומדים לרשותו של אדם עם תום החקירה והאם ישנה אפשרות לנקוט בצעדים עוד טרם תחל תקופת המתנה מלאה בחששות וחוסר וודאות, היכולה להגיע לעיתים למספר חודשים, במסגרתה יוחלט האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק?
התהליך
לאחר שאדם נחקר במשטרה תחת אזהרה כחשוד בביצוע עבירה, "נפתח לו תיק פלילי במשטרה".[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row bg_type="no_bg"][vc_column][vc_empty_space height="10"][vc_column_text]בסיום החקירה, התיק מועבר אל הרשות התובעת למען קבלת החלטה, וזו קובעת האם יש מקום להגיש כתב אישום או שמא יש לסגור את התיק באחת העילות הקבועות בחוק.
בטרם העברת התיק לרשות התובעת, ישנה אפשרות להביא לסגירת התיק וזאת על ידי כתיבת בקשה לסגירת תיק ועריכת שימוע על מנת לשכנע את רשות התביעה לסגור את התיק. באם יוחלט בסופו של יום כי יש להימנע מכתב אישום, הרי שהברירה הנותרת היא סגירת התיק באחת מן העילות השונות הקבועות בחוק:
- חוסר עניין לציבור
- חוסר ראיות מספיקות
- חוסר אשמה
סגירת התיק באמצעות "הסדר מותנה" לפי סעיף 66 לחוק סדר הדין הפלילי
אפשרות נוספת שיכולה להוביל לסגירת תיק החקירה נגד חשוד בטרם הגשת כתב אישום, שלא לפי אחת העילות שצוינו למעלה, הינה סגירת התיק ב-"הסדר מותנה".
חוק סדר הדין הפלילי תוקן לאחרונה, כך שהתווסף לו סעיף המאפשר לרשות התובעת -הפרקליטות או התביעה המשטרתית – לסגור תיק פלילי נגד אדם, על אף שיש בו מספיק ראיות להגשת כתב אישום. סגירת תיק מעין זו תיקרא סגירה בהסדר מותנה ובמסגרתה נכללים מספר קריטריונים, שעמידה בהם, תאפשר לחשוד לבקש לסגור את התיק הפלילי נגדו, הגם שיש בסיס ראייתי להגשת כתב אישום.
מהו הסדר מותנה?
הסדר מותנה הוא הסדר שנערך בין החשוד לרשות התביעה, במקרים בהם מיוחסות לחשוד עבירות מסוג "חטא" ו- "עוון". במסגרת אותו הסדר, תצהיר התביעה כי בכפוף למספר התחייבויות מצד החשוד יחד עם לקיחת אחריות והודאה במעשים, תוותר היא על הגשת כתב אישום.
במסגרת אותן התחייבויות, אפשר שהחשוד יידרש לשלם פיצוי לנפגע העבירה, לשלם קנס לאוצר המדינה, לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ובמקרים מסוימים אף להידרש לעבור הליך טיפולי או שיקומי.
המטרה הנה להימנע מהליך משפטי סבוך, היוצר נטל נפשי על הנאשם וכן נטל על המערכת המשפטית, ומשכך, הרי שהסדר מותנה יישקל רק כאשר מדובר בעבירות מסוג "חטא" ו-"עוון" וכן במספר מצומצם של עבירות "פשע" עליהן יחליט פרקליט המדינה.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row bg_type="no_bg"][vc_column][vc_single_image image="5771" img_size="full" alignment="center"][vc_column_text]
הזכות להליך שימוע טרם הגשת כתב אישום לפי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי
זכות השימוע מעוגנת בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי. יש לציין ולהדגיש כי זכות זו מיושמת רק כלפי חשודים המיוצגים ע"י עו"ד. אי לכך, החשיבות הרבה שבפנייה לעו"ד מקבלת משנה תוקף. ראוי אפוא כי פנייה לעו"ד תיעשה בסמוך לפתיחת החקירה או לכל הפחות עם קבלת מכתב הידוע/שימוע.
על מנת שיוכל לבסס הגנה ראויה לקראת השימוע, רשאי החשוד באמצעות סנגורו, לבסס הגנה ראויה לקראת השימוע, וכן זכאי הוא לקבל לידיו את ליבת חומר החקירה המצוי בתיק, כדי לבחון את הראיות, חזקתן ולמעשה לקבל נקודת מבט רחבה של נסיבות האירוע.
בסיכומו של דבר, הגשת כתב אישום מהווה נקיטת הליך פוגעני וקשה ביותר שנעשה על ידי המדינה נגד אזרח. החלטה זו נושאת עימה משמעויות והשלכות מרחיקות לכת על חירותו, כבודו וקניינו של האדם, לרבות השלכות על שמו הטוב.
פנייה לעו"ד פלילי בשלב מוקדם, עשויה לחסוך מאדם מסכת קשיים וחוסר ודאות שעשויים להביא עמם כתב אישום. הזכות לשימוע נחשבת לאחת מאבני היסוד של כללי הצדק ועל כן, ייעוץ נכון ומקצועי יכול לרכך את רוע הגזירה ולהביא לסגירת התיק על ידי נקיטת פעולות בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי עוד טרם המפגש עם בתי המשפט.
[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row bg_type="no_bg"][vc_column][dt_gap height="25"][dt_call_to_action content_size="normal" line="true" animation="shake"]
לפרטים נוספים / לקביעת ייעוץ – צרו קשר: 03-6969080 או השאירו את פרטיכם:
[contact-form-7 id="3967" title="טופס אנכי הנעה לפעולה"][/dt_call_to_action][/vc_column][/vc_row][vc_row bg_type="no_bg"][vc_column][/vc_column][/vc_row]
