בכתבה שפורסמה באתר זאפ משפטי הוזכרה פרשה חריגה שבה נעצר בצלאל זיני יחד עם חשודים נוספים בחשד להברחת סחורות לרצועת עזה במהלך תקופת לחימה. לפי הנטען בכתב האישום, מדובר בפעילות שנפרשה לאורך זמן וכללה בין היתר סיגריות וטובין נוספים בשווי של כ-300 אלף שקל, כאשר המחסור בעזה יצר פערי מחירים משמעותיים, והכסף שהצטבר עשוי היה, לפי החשד, לתמוך בפועל בחמאס.
עו״ד שרון נהרי מסביר כי נקודת המפתח בכתב האישום היא הבחירה לייחס עבירה ביטחונית חמורה במיוחד של סיוע לאויב בשעת מלחמה, עבירה שמציבה את התיק במדרגת חומרה אחרת לגמרי לעומת הברחות “כלכליות” קלאסיות. המשמעות היא גם רף ענישה גבוה במיוחד, לצד יחס אכיפתי ושיפוטי מחמיר ופיקוח הדוק על ניהול ההליך.
בהיבט המשפטי, נהרי מדגיש כי קו ההגנה המרכזי צפוי להתמקד ביסוד הכוונה והידיעה בפועל. כלומר, האם הנאשמים ידעו בזמן אמת מהו יעד הסחורות ומי הגורם שמקבל אותן, והאם היו מודעים לכך שהמעשים עלולים לחזק את האויב בזמן מלחמה. בתוך כך עשויות לעלות גם טענות הנוגעות לפגמים בחקירה, שימוש בחומרי מודיעין רגישים, ואף טענות לאכיפה בררנית, ככל שיימצא לכך בסיס.
לצד הדיון הפלילי, נהרי מתייחס גם לממד הציבורי הרגיש, לנוכח הקשר המשפחתי של בצלאל זיני לראש השב״כ דוד זיני. לדבריו, גם אם אין השפעה מעשית על הטיפול בתיק, עצם מראית העין מחייבת ניתוק, שקיפות וזהירות מוגברת כדי לשמור על אמון הציבור. הוא מוסיף כי בתיקים ביטחוניים מורכבים ייתכנו גם שיקולים להסדר טיעון, לעיתים בשל קשיים ראייתיים וחומרים רגישים, אך ההכרעה תלויה בעוצמת התשתית ובמדיניות התביעה.
