בטור שפורסם באתר Zap משפטי מתייחס עו״ד שרון נהרי לטרגדיה במעון לא מורשה בירושלים, שבה נפטרו שני תינוקות, ומסביר שהשאלה המשפטית המרכזית אינה רק מה קרה בפועל אלא איך מסווגים את ההתנהלות מבחינה פלילית ומי נושא באחריות.
לפי נהרי, מוקד החקירה הוא בהבחנה בין שני מסלולי אישום אפשריים, גרימת מוות ברשלנות לעומת המתה בקלות דעת. הוא מדגיש שהפער ביניהם אינו טכני אלא קשור ליסוד הנפשי, האם הייתה מודעות ממשית לסיכון קטלני והאם נלקח ביודעין, או שמדובר בהתרשלות חמורה ללא מודעות לאפשרות המוות. בהתאם לכך גם רמות הענישה שונות משמעותית.
נהרי מתייחס גם לקשיים הראייתיים בפרשה, ובפרט להחלטת בג"ץ שמנעה נתיחה, ומסביר שזה מקשה על בניית הקשר הסיבתי אך לא בהכרח מונע הרשעה. לדבריו, ניתן לבסס את התמונה הראייתית על מארג נסיבתי כמו תיעוד תנאי המקום, עדויות מהזירה וחוות דעת מומחים, ולעיתים גם בדיקות חלופיות לנתיחה.
עוד הוא מצביע על כך שיש לבחון מדרג אחריות בין המעורבים, במיוחד בין מי שניהל והפעיל את המסגרת לאורך זמן וקבע את תנאיה לבין מטפלות שכירות שמידת השליטה והיכולת שלהן להשפיע עשויה להיות שונה. בסיום הוא קורא להימנע מקביעות נחרצות מראש, ולהיצמד לראיות ולבחינה מאוזנת של הגבול בין טעות חמורה לבין נטילת סיכון מודעת לחיי אדם.
