בתיקי הסגרה ופשיעה בינלאומית, המשחק משתנה מהר. עצור שנמצא בחו"ל לא מתמודד רק עם הליך ישראלי שמחכה לו בארץ, אלא עם מערכת משפט זרה, כללי ראיות אחרים, לוחות זמנים שונים, ושיקולים מדינתיים שיכולים להשפיע על כל החלטה. במצבים כאלה, אסטרטגיה נקודתית או תגובתית בדרך כלל לא מספיקה, צריך לבנות מהלך רחב, מדויק, ורב זירתי.
עו"ד שרון נהרי מתאר גישה שמבוססת על פעולה במקביל בשני מישורים. מצד אחד, ניהול מאבק נחוש נגד ההסגרה במדינה שבה בוצע המעצר. מצד שני, עבודה משפטית מלאה גם בתיק עצמו באותה מדינה, ולא להסתפק רק בטענות טכניות סביב ההסגרה. הרעיון פשוט: כשפועלים רק במסלול אחד, נשארים תלויים בהחלטה אחת של מערכת אחת. כשפועלים בכמה מסלולים, מייצרים מרחב תמרון, בונים חלופות, ומציבים את הלקוח בעמדה חזקה יותר.
הדרך הזו דורשת יכולת לעבוד מול דין זר ולהבין איך הוא מתחבר לדין הישראלי בפועל. זה אומר לקרוא את החוק המקומי, לפרש אותו נכון, להכיר נהלים ומסורות משפטיות שונות, ולדעת לתאם בין מה שנעשה בחו"ל לבין מה שצפוי לקרות בישראל. ברמה המעשית, זו עבודה שמוכרחה לרדת לפרטים הקטנים ביותר, כי בתיקים בינלאומיים כל סעיף וכל מועד יכולים להפוך לנקודת הכרעה.
בפועל, ניהול נכון של תיק הסגרה נשען גם על שיתופי פעולה מדויקים עם צוותים משפטיים בחו"ל. כשהעבודה נעשית יחד עם עורכי דין מקומיים שמכירים את השטח, את בתי המשפט, ואת השפה המשפטית הנהוגה באותה מדינה, אפשר לבנות תמונה שלמה ולהפעיל לחץ משפטי אפקטיבי בשתי הזירות. כך נוצרת אסטרטגיה שמייצרת תוצאות, לא רק דיון תאורטי על הסגרה, אלא מהלך הגנתי מקיף שמטפל גם בסיכון המיידי וגם בהשלכות העתידיות.
