מחדלי חקירה פגמו ביכולת ההוכחה של התביעה והובילו לזיכוי הנאשם מאישום פלילי

משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

בשבוע שעבר נתקלנו בידיעה על זיכוי נער בן 15 מרצח אביו בדקירות סכין, בגלל מחדלי חקירה שהביאו לכך שהאם לא נחקרה בזמן. השופטת צילה קינן, מבית המשפט המחוזי בחיפה, ציינה כי חקירתה הראשונית של האם נעשתה ארבעה ימים לאחר האירוע, דבר שאפשר לה תיאום עמדות עם הנאשם ועם עדים אחרים בפרשה. האם הוכרזה כ"עדה עוינת" במהלך המשפט.

"פסיפס הראיות שהביאה התביעה אינו שולל את נוכחות האם בבית, יחד עם הנאשם והמנוח בשעת הדקירה, ואינו פוסל את האפשרות, שאינה דמיונית ואף איננה נטולת סבירות, לפיה קטילתו של המנוח הייתה בידי האם, לבדה או תוך סיוע לנאשם" – ציינו השופטים.

במשפט הפלילי רמת ההוכחה הנדרש הינה מעל לכל ספק סביר ואם קיים ספק, הרי שהדבר מוביל לזיכויו של הנאשם. בית המשפט רשאי להרשיע רק אם כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לראיות המצביעות על חפותו של הנאשם, נדחו כחסרי ערך. על בית המשפט להשתכנע כי העובדות אינן מתיישבות עם מסקנה רציונלית אחרת כלשהי מזו שהנאשם אכן אשם באותה קובלנה פלילית. את חשיבות רמת ההוכחה במשפט הפלילי נדגים על מקרה בו בית המשפט המחוזי זיכה נער בן 15 מרצח אביו.

רקע המקרה

על פי עובדות כתב אישום פלילי זה, במהלך ויכוח על רקע סירוב המנוח ליתן לנאשם דמי כיס, דקר הנאשם את המנוח בבית החזה. הנאשם הכחיש את הרצח המיוחס לו, אולם הודה כי זמן קצר לפני הרצח התווכח עם המנוח על רקע כספי.

ההרכב שדן בתיק החליט לזכות את הנער מן הרצח, קבע כי הראיות בתיק הינן נסיבתיות וכי למרות שאין ליתן אמון בגירסת הנאשם ואימו, יש לזכותו. בהכרעת הדין ציינו השופטים את מחדלי החקירה בתיק – האם נחקרה כארבעה ימים לאחר האירוע וזאת לאחר שנצפתה על ידי החוקרים מבצעת פעולות המחשידות בשיבוש ראיות. על עדות האם נכתב כי אינה ראויה לאמון שכן הינה בעלת אינטרס כפול ועל עדות הנאשם נכתב כי הינה פתלתלה, מתחמקת ומלאת סתירות ושקרים בוטים. אולם בסופו של יום הוחלט לזכות את הנאשם מן הרצח, הן בשל מחדלי חקירה והן בשל כך שהראיות בתיק הינן נסיבתיות.

ראיות נסיבתיות

ראיה נסיבתית אינה מוכיחה במישרין עובדה הטעונה הוכחה, אלא מוכיחה נסיבה שממנה על דרך היסק הגיוני, ניתן להסיק דבר קיומה של עובדה הטעונה הוכחה.

בהכרעת הדין פירט ההרכב כי הראיות בתיק היו נסיבתיות ולא הגיעו לרמת ההוכחה הנדרשת.

ניתן להרשיע על בסיס ראייה נסיבתית בלבד, אולם נדרש כי הראיות הנסיבתיות יובילו למסקנה אחת ויחידה – כי הנאשם ביצע את העבירה. לצורך כך ועל פי מבחני הפסיקה מפעיל בית המשפט את מבחני ההיגיון וניסיון החיים ורק אם המסקנה המרשיעה המוסקת מן הראיות הנסיבתיות גוברת באופן ברור והחלטי על כל תיזה חלופית ואינה נותרת מסקנה סבירה אחרת, אזי ניתן לומר שהאשמה הוכחה מעל לכל ספק סביר.

מחדלי חקירה

מחדל חקירה פירושו , כי אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה, או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה אשר היה עשוי להועיל להגנת הנאשם וזאת עקב רשלנות רשויות התביעה. הלכה היא כי מחדל חקירה נזקף לחובתה של התביעה. פירושו של דבר, כי מיוחס משקל מסוים לאפשרות שאילו היו מתרחשים הדברים אחרת – ראיה הייתה מושגת, פעולת חקירה הייתה נעשית והייתה בפני בית המשפט הוכחה המחזקת את גירסת הנאשם. מאחר ומחדל חקירה פוגם פגם מהותי בהגנת הנאשם ועשוי להביא לקיפוחו,הוא נזקף ישירות לחובת התביעה.

במקרה דנן לא נחקרו המעורבים בפרשה מיידית, אלא היה שיהוי בחקירה ועל כן קיים חשש לתיאום גירסאות שהובילו מיד לשיבוש הליכי משפט.

הכלל הוא כי מחדלי חקירה אינם מביאים מיידית לזיכוי הנאשם, אולם נדרשת בדיקה פרטנית באם בהתחשב בתשתית הראייתית הקיימת בתיק, מגיע משקלו של המחדל לכדי יצירת ספק סביר.

הכרעת הדין

בהכרעת הדין נכתב כי המסקנה המתבקשת על ידי התביעה, שהיא ייחוס המעשה לנאשם, אינה נקייה מספקות.

בהקשר זה יצויין כי הראיות הנסיבתיות בתיק אינן מספיקות להרשעה כאשר אינן מגבשות מסקנה חד משמעית שהנאשם הוא הרוצח. עוד יצויין כי מחדלי החקירה בתיק פגעו פגיעה חמורה בהגנתו של הנאשם, שכן החקירה של האם שהינה עדה מרכזית בתיק, בוצעה ארבעה ימים לאחר המקרה וקיים חשש ממשי כי הביאה לשיבוש הליכי חקירה, כאמור לעיל מחדל החקירה נזקף לזכות התביעה, על כן ועל אף אי מהימנותם של האם ובנה, זוכה הנאשם.

ערעור

למדינה זכות ערעור על הכרעת הדין.

זכות ערעור קיימת רק באם יש טעות הנוגעת לשורשו של עניין בפסק הדין. כאשר מדובר במכלול שיקולים אותם שקל בית משפט, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בראיות נסיבתיות ולא חד משמעיות, הרי שסיכויי הערעור הינם נמוכים והסבירות שבית משפט עליון יתערב במצב דברים זה, הינה קלושה.

הכלל הוא כי  בערעור אין מגישים ראיות, ולא נשמעות עדויות. הדיון מתמצה בטיעונים של בעל הדין על פי הראיות שהוגשו בערכאה הראשונה. עוד יצויין כי ערכאת הערעור, ככלל אינה מתערבת בממצאי מהימנות שקובעת הערכאה הראשונה ובממצאים עובדתיים והרי מרבית הכרעת הדין בענייננו מבוססת על הערכת מהימנות וקביעת עובדות.

עדכונים נוספים