בעשור האחרון הפך תחום המטבעות הדיגיטליים והמסחר המקוון לאחד מתחומי ההשקעה הצומחים בעולם. ביטקוין, את’ריום ומטבעות נוספים יצרו אפשרויות חדשות להשקעות, העברות כספים וחדשנות פיננסית. אך לצד ההזדמנויות, נולדו גם אתגרים משפטיים משמעותיים — ובראשם תופעת ההונאות והמרמה הדיגיטלית.
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, גוברת בשנים האחרונות פעילות האכיפה נגד פלטפורמות מסחר לא מפוקחות, הבטחות לתשואות דמיוניות ומיזמי קריפטו שנעלמים עם כספי המשקיעים. רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון והמשטרה מנהלות חקירות פליליות בהיקפים הולכים וגדלים, ולעיתים גם בשיתוף פעולה עם גופי אכיפה בחו״ל.
החקירות נוגעות לא רק להונאת משקיעים, אלא גם להלבנת הון דיגיטלית, מימון פעילות בלתי חוקית והפרת רגולציות בינלאומיות. אחת התופעות המטרידות היא השימוש במבני חברות במדינות שונות כדי להסוות את זהות המפעילים ואת תנועות הכספים. כך, תיקים רבים מקבלים ממד בינלאומי: צווי מעצר של אינטרפול (Red Notice), בקשות הסגרה למדינות זרות, וחיקורי דין חוצי גבולות.
מבחינה משפטית, מדובר באתגר מורכב. הדין הפלילי המסורתי נדרש להתאים עצמו למציאות שבה העברות כספים דיגיטליות חוצות מדינות תוך שניות, ולעיתים לא ברור היכן בוצעה העבירה ומי מוסמך לחקור אותה. בתי המשפט בישראל כבר התמודדו עם מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום על בסיס ראיות דיגיטליות מחו״ל, והפסיקה הולכת ומתפתחת בתחום זה.
לצד האכיפה, עולות שאלות של מדיניות ציבורית: האם יש מקום לרגולציה ייעודית לקריפטו? כיצד מאזנים בין עידוד חדשנות פיננסית לבין הגנה על הציבור מפני תרמיות? ומה תפקידה של ישראל בשיתוף פעולה בינלאומי במאבק בהלבנת הון דיגיטלית?
במציאות זו, משרד שרון נהרי ושות׳ מלווה תיקים מורכבים של עבירות קריפטו, מרמה והונאות פיננסיות בישראל ובעולם. המשרד מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות ובינלאומיות, כולל הליכי הסגרה וצווי מעצר בינלאומיים, ומעניק ייעוץ דיסקרטי ומקצועי לכל מי שנקלע לסיטואציה משפטית בתחום המתפתח והמורכב הזה
