סגירת תיק פלילי ושימוע לפי סעיף 60א: מחיקת רישום משטרתי ושינוי עילת סגירה

סגירת תיק פלילי ושימוע לפי סעיף 60א הם שני צמתים מכריעים שיקבעו אם תישאר עם רישום משטרתי, או שתוכל לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה ולמחוק את הרישום. בדף זה אני מסביר, כעו"ד פלילי ותיק, מה ההבדל בין רישום משטרתי לרישום פלילי, כיצד פועלים לשינוי עילת סגירה, מה המשמעות המעשית של הסדר מותנה, ומהם השלבים בשימוע לפי סעיף 60א מרגע קבלת מכתב היידוע ועד ההחלטה אם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום. המטרה: לאפשר לך להבין איפה אתה עומד, אילו אפשרויות עומדות בפניך, וכיצד ללוות את ההליך בצורה שממזערת נזקים לעתיד שלך.

תיק פלילי שנפתח אינו סוף הדרך. באמצעות עורך דין פלילי מנוסה ניתן לפעול לסגירת התיק, לשינוי עילת הסגירה לעילת "חוסר אשמה" ולמחיקת הרישום המשטרתי. כך ניתן לשקם את המוניטין, למנוע פגיעה בתעסוקה ולחזור לשגרה במהירות.

לאחר שאדם נחקר במשטרה, נפתח נגדו תיק פלילי המלווה ברישום פלילי פנימי ברישומי המשטרה, הקרוי "רישום משטרתי". זה נכון גם במקרה של חקירת משטרה חד פעמית שנסגרה, או חקירת משטרה שלא הסתיימה בכתב אישום.

הרישום המשטרתי יכול להוות מכשול משמעותי בחייו האישיים והמקצועיים של אדם. הוא חשוף לגורמים ציבוריים ושלטוניים הקבועים בחוק, ועלול להשפיע על העתיד, השם הטוב, אפשרויות התעסוקה ועוד.

לכן, לאחר כל חקירה במשטרה חשוב לוודא שהתיק הפלילי נסגר, ויש חשיבות גם לעילת הסגירה – עילת הסגירה היחידה שלא תותיר רישום משטרתי היא סגירת תיק מ"חוסר אשמה" – קביעה שהחשוד לא ביצע את העבירה המיוחסת לו.

איך עושים זאת?

עו"ד שרון נהרי, עו"ד פלילי מנוסה ומיומן בסגירת תיק פלילי ושינוי עילת סגירת תיק פלילי, מסביר.

חקירה במשטרה היא לא סוף הסיפור: תיק מב״ד, רישום משטרתי ומי רואה אותו

מרגע שאדם נחקר במשטרה, נפתח על שמו "תיק מב"ד" (תיק ממתין לבירור דין, כלומר שטרם הוחלט אם יוגש בו כתב אישום), המלווה כאמור ברישום משטרתי.

הרישום המשטרתי גלוי לגופים שונים שנקבעו בחוק, דוגמת: המשטרה, המשטרה הצבאית, שירות הביטחון הכללי, אגף המודיעין בצה"ל, המוסד ועוד, והוא כולל את תיק החקירה, סוג העבירות וסטטוס החקירה. זה מידע לא מבוטל, שעלול להשפיע לרעה על עתיד הנחקר, שמו הטוב ותעסוקתו, כמו למשל בדמות ביטול רישיון נשק, השעיה או פיטורין ממשרות ציבוריות, מניעת חברות בגופים שונים כמו משרדי ממשלה, לשכת עורכי הדין, מועצת רואי החשבון ועוד.

רישום משטרתי לעומת רישום פלילי

חשוב להבחין בין הרישום המשטרתי שנרשם בעקבות חקירה במשטרה, לבין "רישום פלילי" שלאחר הליך משפטי והרשעה בבית המשפט (שאותו ניתן למחוק רק בבקשת חנינה לנשיא). הדברים שבדף זה מתייחסים לרישום המשטרתי.

מה קורה אחרי החקירה במשטרה? כל האפשרויות

חקירה במשטרה, משמעותית ומלחיצה ככל שתהיה, היא רק ההתחלה. גורל התיק ייקבע בשלב הבא, כשחומר החקירה יעבור להכרעת גורמי התביעה: המשטרה, הפרקליטות או בית המשפט, לפי חלוקת הסמכויות שבחוק.

מניסיוני רב השנים כעו"ד פלילי, השלב שלאחר החקירה הוא רגע האמת של התיק שלך – ואלו כל האפשרויות שעומדות על הפרק.

1. סגירת תיק פלילי – האפשרות המועדפת

לאחר חקירה במשטרה, הגורמים המוסמכים (החוקר המשטרתי, התובע המשטרתי או פרקליט מטעם פרקליטות המדינה) יכולים להורות על סגירת התיק. זו ההחלטה הטובה ביותר שיכולה להינתן בנסיבות, אך יש חשיבות גם לעילה שבגינה נסגר התיק: חשוב לדעת, שהחוק קובע מספר עילות סגירה, ורק אחת מהן (חוסר אשמה) לא תשאיר אחריה רישום משטרתי, וחשוב לוודא שהתיק נסגר בעילה זו או לפעול לשם כך.

אלו העילות הנפוצות לסגירת תיק פלילי:

• חוסר אשמה – עילת הסגירה הטובה ביותר: זוהי קביעה שהחשוד לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אף לאחר בחינת כל הראיות שנאספו נגדו.

כאשר תיק נסגר בעילת חוסר אשמה, הוא נמחק לחלוטין מן המרשם המשטרתי, ולא מותיר כל כתם על החשוד ועתידו, תעסוקתו, רישיונו המקצועי או המוניטין שלו.

• היעדר ראיות מספיקות – כשתיק נסגר בעילה זו, המשמעות היא שהמשטרה אומנם אספה ראיות, אך לא הצליחה לבסס תשתית מספקת להגשת כתב אישום. למרות שהתיק נסגר, הסגירה בעילה זו אינה אידיאלית, היא מרמזת כי קיים ספק באשר לחפותו של הנחקר: מצד אחד, אין די ראיות להרשעה, אך מצד שני, הגרסה שמסר בחקירה לא ניקתה אותו לחלוטין מכל חשד – התיק נותר ברישום המשטרתי הפנימי, והמידע עליו עלול להיות נגיש לרשויות אכיפה, לגופים ציבוריים ואף למעסיקים פוטנציאליים, דבר שעלול להשפיע לרעה על עתידו של הנחקר בתעסוקה, במוניטין ובאפשרויות קידום שונות.

לכן, כאשר תיק נסגר בעילת חוסר ראיות, קיימת חשיבות רבה לפעול באמצעות עורך דין פלילי מנוסה לביצוע הליך שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.

נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין ("חוסר עניין לציבור") – כשתיק נסגר בעילה זו, המשמעות היא שקיימות ראיות המספיקות להוכחת ביצוע העבירה, אולם אין אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין, מסיבות שונות: למשל כאשר מדובר בעבירה קלה יחסית, או שתוצאותיה אינן חמורות, או שעברו שנים רבות ממועד האירוע, או שקיימות נסיבות אישיות מקלות של החשוד, ההופכות את ניהול ההליך לבלתי מוצדק או לא יעיל. גם סגירת תיק בעילה זו תותיר רישום משטרתי על שם החשוד, והיא אינה רצויה.

לכן, בכל מקרה שבו תיק לא נסגר מ"חוסר אשמה", יש לשקול הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה, ולכך אתייחס עכשיו.

איך מגישים בקשה לשינוי עילת סגירה – ולמה חשוב לעשות את זה עם עו"ד פלילי

כאמור, אם התיק שלך נסגר בעילת חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, עדיין נותר רישום משטרתי שעלול להשפיע עליך בעתיד. החדשות הטובות הן, שניתן לפעול לשינוי עילת הסגירה לעילת חוסר אשמה – מהלך שמוחק לחלוטין את הרישום ומנקה את שמך. עושים זאת באמצעות בקשה לשינוי עילת סגירה.

בקשה לשינוי עילת סגירה מוסדרת בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, והיא אחת הדרכים המרכזיות למחיקת רישום משטרתי ולשיקום מעמדו של אדם שנחקר. מדובר בהליך משפטי לכל דבר, הדורש הבנה מעמיקה של דיני הראיות ושל מערכת האכיפה.

1. שלבים מרכזיים בהגשת בקשה לשינוי עילת סגירה:

1. בדיקת עילת הסגירה בפועל
תחילה יש לברר באיזו עילה נסגר התיק. ברוב המקרים המשטרה לא תציין זאת בהודעה על סגירת התיק, ולכן יש לגשת לתחנה ולעיין במרשם הפלילי.

2. עיון וניתוח מקצועי של חומר החקירה
עורך דין פלילי מנוסה יצלם את חומר הראיות, ינתח את מהלך החקירה ויזהה פערים או טעויות שנעשו במהלך ההליך. לעיתים די בהצגת סתירה אחת כדי לשכנע שהתיק צריך היה להיסגר בחוסר אשמה.

3. ניסוח והגשת הבקשה
הבקשה מוגשת לתובע שסגר את התיק. זהו השלב הקריטי: הבקשה חייבת להיות מנומקת, מבוססת על הוראות הדין ולכלול נסיבות אישיות או ראיות נוספות. המטרה: להוכיח שאין כל בסיס להותיר את החשד בעינו.

4. החלטת התביעה וזכות הערר
אם הבקשה מתקבלת, הרישום נמחק ושם החשוד מטוהר לחלוטין. אם היא נדחית, ניתן להגיש ערר על החלטה בבקשה לשינוי עילת סגירה תוך 60 יום. חשוב: זכות הערר היא חד פעמית! ועל כן, יש חשיבות עצומה להגשת הערר ע"י עו"ד פלילי מיומן, שיידע לבנות טיעון חדש ומשכנע יותר.

יוער, כי במקרים חריגים בלבד ניתן לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה על דחיית הערר. אחרת, יש להמתין פרק זמן משמעותי הקבוע בחוק ולעמוד בתנאים מסוימים, ואז להגיש בקשה למחיקת רישום משטרתי.  

הרישום המשטרתי על תיקים שנסגרו בהיעדר ראיות או נסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור) בעבירות שאינן פשע, מבוטל אוטומטית לאחר 7 שנים ממועד האירוע (ואם מדובר בקטין – לאחר 5 שנים).

חשוב להבין: בקשה לשינוי עילת סגירה היא ההזדמנות שלך לסגור פרק ולפתוח דף חדש. זהו לא צעד טכני, אלא הליך משפטי רגיש שמצריך ידע, אסטרטגיה והיכרות עם המערכת. עו"ד פלילי מנוסה שמכיר את המערכת והעומדים בראשה יודע להציג את המידע בצורה הנכונה, להבליט את חוסר הראיות ולבסס את הדרישה למחיקת הרישום.

הניסיון העשיר של משרד עו"ד שרון נהרי וההיכרות ארוכת השנים עם הפרקליטות בהחלט עשויים לתרום משמעותית גם בנושא זה.

2. הסדר מותנה: במקום כתב אישום

הסדר מותנה הוא חלופה להגשת כתב אישום בתיקי עבירות קלות, המאפשר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה וללא הופעה בבית המשפט. במסגרת ההסדר, החשוד מודה בעובדות ומתחייב לעמוד בתנאים שנקבעו, כגון: תשלום קנס או פיצוי, שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה, טיפול, סדנת שיקום ועוד, ולאחר עמידה בהם התיק נסגר.

האם הסדר מותנה משאיר רישום משטרתי? התשובה היא כן. עם זאת, למסלול זה יש יתרונות אחרים, כמו סיום מהיר של ההליך, ודאות ועונש מתון. עו"ד פלילי מנוסה יידע לזהות מתי כדאי ללכת להסדר מותנה ומתי לא.

חשוב לדעת, שתנאי ההסדר המותנה הם פרי מו"מ מול התביעה, ולכן ייצוג של עו"ד פלילי מנוסה מטעם החשוד הוא קריטי, כדי שיבחן את התנאים ויוודא שההסדר הוגן ומשקף את התוצאה המיטבית המקסימלית בנסיבות העניין.

3. השלמת חקירה

לא תמיד החומר שנאסף בחקירה מספיק לקביעת גורל התיק ע"י התביעה. במקרה כזה, התיק יוחזר למשטרה עם הנחיות, כמו: ביצוע חקירות נוספות, חקירת חשודים או עדים נוספים, איסוף ראיות חסרות, קיום עימות, בדיקות מעבדה ועוד.

מעשית, התיק עדיין פתוח, וזוהי ההזדמנות להשפיע על גורלו. זה בדיוק הזמן לשפר את ההגנה עם עו"ד פלילי מיומן ומנוסה.

4. כתב אישום: ניהול הליך פלילי בבית המשפט

אם יוחלט להגיש כתב אישום, החשוד הופך לנאשם, ויש לו זכות להגנה וייצוג. זוהי אמירה ברורה של המדינה שהנאשם ביצע את המעשה, ויש די ראיות להוכיח זאת בבית המשפט. ההליך בבית המשפט יכול להסתיים בהסדר טיעון עם המאשימה (הסכמות על העבירות נשוא ההודאה ולעיתים גם על העונש) או ניהול משפט מלא, בו התביעה תצטרך להוכיח לבית המשפט את ביצוע העבירה. בתום ההליך יינתן פסק דין, ואם תהיה הרשעה – יוטל עונש במסגרת גזר הדין.

שימוע פלילי לפי סעיף 60א – ההזדמנות האחרונה לפני כתב אישום

לכתב אישום יש השלכות חמורות על עתידו של אדם, בפרט בעבירות חמורות. החוק מעניק לחשוד שעומד להיות מוגש כנגדו כתב אישום בעבירות פשע (שעונשן מעל 3 שנות מאסר) את זכות השימוע – האפשרות לנסות ולמנוע את הגשת כתב האישום. על ההליך, מהותית ומעשית, במידע שלפניכם, מאת עו"ד שרון נהרי, עו"ד פלילי עם ניסיון רב שנים בשימוע פלילי.

זכות השימוע, הקבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מעניקה לחשוד שנחקר, וטרם הוגש כנגדו כתב אישום בעבירת פשע, את הזכות להשמיע את טענותיו ולשכנע את הגוף התובע שלא להגיש כנגדו כתב אישום.

מדובר בהזדמנות האחרונה להשפיע על החלטת הפרקליטות או התביעה המשטרתית לפני הגשת כתב אישום, ולנסות לשכנעה שלא להגישו כלל, או לצמצם את היקפו. עיקרון הליבה העומד בבסיסה:  ההחלטה הקריטית על גורלו של חשוד לא מתקבלת לפני שניתנה לו הזדמנות הוגנת להשמיע את דבריו ולמסור חומר נוסף.

מכתב יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – ההזדמנות להשפיע לפני כתב אישום

לאחר סיום החקירה, כאשר המשטרה סבורה שיש תשתית ראייתית מספקת נגד אדם, מועבר חומר החקירה לגוף התובע: התביעה המשטרתית או פרקליטות המדינה, לפי סוג העבירה. בשלב זה נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון, המודיע כי החומר בעניינו יצא מהמשטרה והועבר לתביעה, לשם בחינת האפשרות להעמידו לדין.

בשלב זה טרם התקבלה החלטה רשמית על גורל התיק.

קיבלת מכתב יידוע לחשוד? אל תמתין. פנייה לעו"ד פלילי מנוסה ומיומן כבר בשלב זה, תגדיל את הסיכויים לסגירת התיק במינימום נזק. עוה"ד ינהל מו"מ עם התביעה וינסה לעצור את הגשת כתב האישום בשלב מוקדם יחסית בהליך.

בהמשך, אם לאחר בחינת החומר סבורה התביעה כי קיימות ראיות מספיקות וכי יש עניין ציבורי בהעמדה לדין, יישלח לחשוד מכתב יידוע שני ("כתב חשדות"), בו מודיעה התביעה כי היא שוקלת להגיש כתב אישום, ובמקרים מסוימים מצורפת אליו גם טיוטת כתב האישום המתגבשת.

מרגע זה יש לחשוד 30 ימים להשמיע את טענותיו, ולשכנע את התביעה מדוע אין מקום להעמידו לדין, כחלק מזכות השימוע שהחוק מעניק לו. זוהי זכות חשובה מעין כמותה, ומומלץ להשתמש בה בתבונה – מדובר באחת ההזדמנויות האחרונות להשפיע על ההליך, לפני שהכתם הפלילי הופך למציאות.

קיבלת מכתב יידוע לחשוד? אל תחכה למכתב נוסף. מומלץ לפנות ללא דיחוי לעורך דין פלילי הבקיא בהליכי שימוע ובניהול מו"מ מול רשויות התביעה, כדי למזער נזקים ולהגדיל את הסיכוי לסגירת התיק.

למשרד עו"ד שרון נהרי ניסיון עשיר בהליכי שימוע והיכרות מעמיקה עם גורמי התביעה, לשיתוף פעולה מיטבי. צור עוד היום קשר להתייעצות דיסקרטית.

מה קורה אחרי השימוע: סגירת תיק, שינוי סעיפים או כתב אישום

לאחר השימוע, התביעה בוחנת את טענות ההגנה ואת חומר הראיות, ומקבלת אחת משלוש החלטות עיקריות:

• סגירת התיק – אם השתכנעה שאין הצדקה להעמדה לדין. המשמעות היא שהתיק ייסגר באחת מעילות הסגירה והחשוד לא יועמד לדין פלילי.
• החזרת התיק לחקירה – לאחר שהתביעה שומעת את טענות החשוד, היא רשאית להחזיר את התיק להשלמות חקירה במשטרה. מטעם זה, חשוב להגיע לשימוע עם עו"ד פלילי מיומן, שימנע העלאת טענות שעלולות לגרום נזק.
• שינוי סעיפי החשד או הקלה בעבירות – אם מצאה שהתשתית הראייתית מצומצמת מהנטען מלכתחילה.
• במקרים מסוימים עשוי השימוע להוביל גם להצעה להסדר מותנה משופר – סיום התיק ללא הרשעה ובתנאים מוגדרים מראש.
• הגשת כתב אישום – אם סברה שהראיות והאינטרס הציבורי מחייבים זאת.

גם לאחר סיום השימוע, יש להמשיך במעקב הדוק אחר החלטת התביעה ולפעול מיידית בהתאם – בין אם לבקש שינוי עילת סגירה ובין אם להיערך לייצוג מקצועי במקרה של הגשת כתב אישום.

כיצד עורך דין פלילי יכול לעזור בשימוע לפי סעיף 60א?

בשל השלכותיו הפוטנציאליות הכבדות של השימוע, לייצוג בשלב זה ע"י פלילי מנוסה ומיומן יש יתרונות רבים.

עו״ד פלילי יגיש בקשה מנומקת נתמכת בטיעונים רלוונטיים, ובכללם הצעת חלופות לאישום המתאימות לנסיבות המקרה.
במסגרת השימוע, רשאי עורך הדין לפרוס גם נסיבות אישיות מהותיות של החשוד (פגיעה תעסוקתית, הליך שיקום, חלוף זמן וכד׳), שיש בהן להצדיק הימנעות מהגשת כתב אישום או לחילופין הגשת כתב אישום מקל.

זומנת לשימוע פלילי לפי סעיף 60א? למשרד עו"ד שרון נהרי ניסיון עשיר בהליכי שימוע והיכרות מעמיקה עם גורמי התביעה, לשיתוף פעולה מיטבי. צור עוד היום קשר להתייעצות דיסקרטית.

על המחבר – עו"ד שרון נהרי

מייסד משרד עו״ד שרון נהרי (הוקם ב-1998), בעל ניסיון עשיר בייצוג בתיקים פליליים מורכבים בכל רחבי הארץ. המשרד מטפל בייעוץ לפני חקירה, שימוע לפי סעיף 60א, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום משטרתי, וכן בניהול הליכים פליליים עד לפסק דין, בעבודה משפטית מדוקדקת ותיאום מלא עם הלקוח.

התכנים באתר נועדו למידע כללי בלבד. הם אינם מהווים ייעוץ משפטי, אינם מחליפים פגישה עם עו״ד, ואינם יוצרים יחסי עו״ד-לקוח. הדין משתנה ומושפע מנסיבות כל מקרה. לפני כל פעולה, היוועצו בעו״ד פלילי.

שאלות ותשובות נפוצות