בכתבה שפורסמה במעריב, מסביר שרון נהרי כיצד חקירות בעבירות מס והלבנת הון עברו מהתבססות על חשבונות בנק לניתוח פעילות בארנקי קריפטו וזרימות כספים גלובליות. לדבריו, אף שעסקאות קריפטו אינן אנונימיות לחלוטין וניתן להתחקות אחריהן דרך הבלוקצ’יין, האתגר המרכזי הוא קישור בין הארנקים הדיגיטליים לבין זהות החשודים.
נהרי מדגיש כי בתיקים אלה התביעה נדרשת להוכיח לא רק תנועות כספיות, אלא גם שליטה, מודעות וכוונה להסוות כספים, בעוד שההגנה מתמקדת בערעור הקשר בין הנאשם לנכסים הדיגיטליים ובפרשנות לפעילות כלגיטימית. בסופו של דבר, הוא מבהיר, הפער בין מידע טכנולוגי לבין ראיה משפטית קבילה הוא זה שקובע האם התיק יעמוד או יקרוס.
