לזיכויו של שמעוני מעבירה של "סיקור אוהד" יש רלוונטיות לתיקי נתניהו

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
סיקור אוהד

ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת שוחד והלבנת הון (לקריאת פסק הדין המלא). עם זאת, שמעוני זוכה (אם כי מחמת הספק) בסעיף נפיץ מאד בכתב האישום: זה של מתן טובות הנאה תמורת הטיית סיקור עיתונאי אוהד. בית המשפט המחוזי אף הציע מבחנים לעבירה הזאת, של מתן טובות הנאה תמורת סיקור אוהד, כדי להבין מתי ההתנהגות הזאת עולה כדי התנהגות שמהווה עבירה פלילית.

המבחנים שהציע בימ"ש המחוזי מעניינים. למשל, בית המשפט קבע למשל כי אחד המבחנים הרלוונטיים לשאלת האיסור הפלילי, הוא האם יש לאותו גוף תקשורת אינטרסים כלכליים חיצוניים העומדים בזיקה לנבחר הציבור. כלומר, האם נבחר הציבור יכול להשפיע על האינטרסים הכלכליים של הגוף התקשורתי (חזקה שאם נבחר הציבור יכול להשפיע על אותם אינטרסים, אזי לגוף התקשורתי יש אינטרס להרוויח את ההשפעה החיובית הזאת לטובתו, ואז אולי תינתן טובת הנאה אסורה).

מבחן נוסף הוא השקפת העולם של גוף התקשורת: אם ניתן לאפיין את השקפת העולם של גוף התקשורת לאורך זמן, ככזאת שתואמת ממילא את הפרסומים אותם אנו באים לבחון, אזי יתכן שאין בכך כדי התנהגות פלילית (למשל:  עיתון מחזיק בהשקפת עולם ימנית. כאשר אנו בודקים פרסומים חשודים כאלו או אחרים, והם תואמים להשקפת עולם ימנית, אז יש בכך ראיה לכך שהפרסומים נעשו משיקול דעתו העצמאי של העיתון, ולא כתוצאה מהתערבות חיצונית לשם אינטרסים חיצוניים).

ראיה נוספת לסיקור אוהד שנעשה כטובת הנאה אסורה, היא מצב שבו ההנחיה לגבי הסיקור האוהד לנבחר הציבור שניתנה לעיתונאי, ניתנה על ידי הבעלים של גוף התקשורת, ואם אותו בעלים גם אפשר את התערבותו הישירה של נבחר הציבור או מקורביו (למשל: ניר חפץ באתר וואלה במקרה של תיק 4000). אינדיקציה חזקה נוספת לכך שמדובר בטובת הנאה אסורה שניתנה מצד גוף התקשורת לנבחר הציבור, היא ההקשר של ההתערבות מצד נבחר הציבור לפי סוג התוכן: האם ההתערבות נעשית בפרסומים שלפי תוכנם, הזיקה שלהם לנבחר הציבור היא קלושה, ולכן ההתערבות נראית כמהלך יחצנ"י ואי לכך טובת הנאה אסורה.

בסופו של דבר, בית המשפט קבע שבחינת ההתנהגות הפלילית תיעשה לאורך זמן מתמשך ומספר פעולות, ולא על בסיס אירוע נקודתי. לפי עו"ד שרון נהרי, המבחנים הללו שנקבעו בפס"ד בעניין איתמר שמעוני והזיכוי מעבירה זו, מהווים בשורה חיובית לראש הממשלה נתניהו בהקשר של תיק 4000, שם נחשד נתניהו (לפי הפרסומים בתקשורת לגבי כתב החדשות) בעבירה של קבלת טובת הנאה אסורה בצורה של סיקור אוהד.

 

עדכונים נוספים