מעצר עד תום ההליכים ומעצר לאחר הגשת כתב אישום

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

בחלק ניכר מהתיקים הפליליים עם הגשתו של כתב האישום מוגשת בקשה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים. רק היום בבוקר לשם המחשה, נחשפנו למקרה בו המשטרה ביקשה לעצור עד תום ההליכים בן 22 מיישוב בסמת טבעון הנחשד בביצוע רצח של שכנתו.

שרון נהרי - מעצר ימים

מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן

פורמאלית, מעצר עד תום ההליכים הינו עד תשעה חודשים, אשר במהלכם יש לסיים את ההליכים, שאם לא כן, ישוחרר הנאשם בערובה או ללא ערובה, אולם בפועל קיימת לבית המשפט העליון מעת לעת הסמכות להאריך את המעצר ל-90 ימים נוספים בכל פעם. סיטואציה זו היא כמובן מצב הפוך למקרה בו אדם נעצר ו\או נחקר במשטרה – ומשוחרר לביתו

מהם התנאים שלאורם יורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים?

על מנת שבית המשפט יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים

1)     הוגש כתב אישום פלילי

2)     קיימות כנגד הנאשם ראיות לכאורה להוכחת האשמה

3)     חשש סביר ששחרור הנאשם יביא לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מאימת הדין או ששחרור החשוד יסכן בטחונו של אדם, ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה

4)     הנאשם מיוצג על ידי עורך דין

5)     לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה

הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים מתקיים בפני שופט אחר אשר לא ידון בעניינו של הנאשם במסגרת ההליך העיקרי שתפקידו לקבוע את חפותו או אשמתו של הנאשם בעובדות כתב האישום. תפקידו של השופט בהליך המעצר הוא לבדוק האם התקיימו התנאים למעצר עד לתום ההליכים.

כתב האישום

כבר במסגרת הליך המעצר לסנגור הסמכות לטעון טענות כנגד כשרותו של כתב האישום. אם קיימת עילה לביטול כתב האישום, בית המשפט יכול לקבוע כי דינו של כתב האישום להתבטל. משהוא קבע כן הרי שגם בקשת המעצר המתלווה לכתב האישום הוגשה בלא סמכות ולכן אין סמכות להורות על המשך מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים.

ראיות לכאורה

בית המשפט מקבל לעיונו את חומר החקירה שנאסף בעניינו של הנאשם, בין היתר לאחר החקירה שעבר במשטרה, ובודק האם ישנם ראיות לכאורה להוכחת האשמה. במסגרת הבדיקה בית המשפט בודק את התוכן המפליל את הנאשם בלבד. אם לאחר הבדיקה מתברר שקיים סיכוי סביר להרשעה מעל לכל ספק סביר, בית המשפט יקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה. היות והוגש כתב אישום החומר החקירה נחשף ולחשוד ולסנגורו. אם מתקיימות פירכות וסתירות בחומר המרשיע עצמו, בית המשפט ייטה יותר לשחרורו של הנאשם בערובה. במקרים של עבירות חמורות ביותר אשר באופן הרגיל, בית המשפט לא תמיד בוחן  כנדרש את האפשרות לחלופת מעצר, אם מתגלה איזשהו כרסום בראיות, בית המשפט יגלה נכונות לבחון את האפשרות לשחרור לחלופת מעצר.

חשש סביר

על פי החומר החקירה המוגש לו, והרישום הפלילי של הנאשם בית המשפט קובע את אופי ומידת  מסוכנותו של הנאשם ואת האפשרות שיימלט מאימת הדין או ישבש הליכים משפט ויטריד עדים.

לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה

לאחר שבית המשפט קבע שיש כנגד הנאשם ראיות לכאורה, ומתקיימת עילת מעצר מוטלת על בית המשפט החובה לבדוק האם ניתן להפיג מסוכנות ו/או החשש לשיבוש הליכי חקירה בדרך שפגיעה בחירותו של הנאשם פחותה בדרך של שחרור בערובה או בתנאים מגבילים אחרים, כגון מעצר בית או הרחקה ממקום מסוים.  לצורך כך בית המשפט מורה ברוב המקרים על קבלת תסקיר שירות המבחן את מסוכנותו של הנאשם ואת חלופות המעצר האפשריות המוצעות על ידו. לעיתים כבר בשלב זה שירות המבחן יכול להמליץ על הימצאות בפיקוח של שירות המבחן והתחלה בהליכי שיקום אשר יכולים להפיג את מסוכנותו של הנאשם.

מעצר זמני

לבית המשפט הסמכות לבקשת סנגור להורות על דחיית הדיון בשאלת המעצר על מנת לאפשר לו לעיין בחומר החקירה. הדיון הראשוני בבקשת המעצר מתקיים ביום שבו הוגש כתב האישום. ברוב המקרים לסנגור אין אפשרות ללמוד את חומר החקירה ולטעון כנגד הראיות לכאורה וכנגד קיומה של עילת מעצר. לכן, כמעט תמיד הסנגור יבקש לדחות את הדיון בשאלת מעצרו של החשוד על מנת לאפשר לו לעיין בחומר החקירה ולהיות מוכן לטיעון כנגד בקשת המעצר. במהלך אותה תקופה ישהה הנאשם במעצר זמני.

חשוב לזכור! לא ניתן לעצור אדם שוחרר במהלך החקירה, או שהתהלך חופשי לפני הגשת כתב האישום.

עד לאחרונה הפרקליטות ובתי המשפט אחזו בעמדה כי הגשת כתב אישום מקימה סמכות חדשה לעצור נאשם, והשאלה האם הנאשם משוחרר בערבות או מתהלך חופשי בתקופה לפני הגשת כתב האישום אינה רלוונטית. היות והסניגור לא נחשף עדיין לחומר החקירה בתי המשפט היו מורים על מעצר זמני של הנאשם.

בפרשת גיורגי קוניוף אשר יוצג על ידי עורך דין פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן, קבע בית המשפט העליון שאין להשיב נאשם ששוחרר למעצר זמני לאחר שהוגש כתב אישום, היות ולא ניתנה לנאשם וסניגורו אפשרות לעיין בחומר החקירה. בית המשפט העליון קבע לראשונה שיש להבחין לעניין מעצר זמני בין מי שהגיע עצור לבית המשפט לבין מי שהתהלך חופשי. בגלל החלטה עקרונית זו כיום המדינה לא יכולה לבקש יותר מעצרו של מי שהתהלך חופשי. רק אם הנאשם יעשה איזושהי פעולה אשר תצדיק השבתו למעצר, בית המשפט יהיה מוכן לשקול מעצר או החמרה בתנאי השחרור.

עדכונים נוספים