פרשת יונתן היילו: יחס בית המשפט למעשיו של קורבן כלפי המתעלל בו

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

לפני כשבוע, הפוחת עונשו של יונתן היילו ל-12 שנות מאסר, כאשר בית המשפט העליון המיר את עבירת הרצח להריגה. סיפורו של היילו, אשר הואשם ברצח של האדם שהתעלל בו מינית ואנס אותו פעמיים, מלמד כי אין משוואה חד משמעית להתייחסות בית המשפט ורשויות התביעה למעשהו של קורבן כלפי המתעלל בו.

פרשת כרמלה בוחבוט – על הקונפליקט המשפטי

dfvdfכרמלה בוחבוט הייתה המקרה המפורסם בישראל המתאר את הקונפליקט המשפטי המונח על הכף. כרמלה ירתה בבעלה שהתעלל בה שנים ארוכות, הורשעה בהריגה וריצתה עונש מאסר של 3 שנים, לאחר שהומתק עונשה בבית המשפט העליון.

במקרה של כרמלה בוחבוט, דחה בית המשפט את טענת ההגנה ועורך הדין הפלילי ל"הגנה עצמית" מצידה של בוחבוט, על אף שהיה ער ורגיש למסכת ההתעללות הקשה שעברה מידי בעלה, אשר הובילה אותה למעשה ההריגה.

במקרים נוספים דומים דחה בית המשפט טענות הגנה עצמית והמיר את סעיף העבירה מרצח להריגה, אשר בא לידי ביטוי גם ברף הענישה. כך למשל במקרה אחר נידונה אישה שהרגה את בעלה על רקע התעללות ל- 10 שנות מאסר.

מהי טענת "הקינטור"?

יונתן היילו טען להגנה עצמית, באמצעות עו"ד פלילי. טענתו התבססה על העובדה כי היה קורבן אונס פעמיים על ידי המנוח ובאותו יום חשש שמא זה יאנוס אותו פעם נוספת. על רקע הטראומה והפחדים מהמנוח הרג אותו. בית המשפט העליון דחה את טענת ההגנה העצמית, אולם המיר את סעיף האישום מרצח להריגה וגזר עליו עונש מופחת של 12 שנות מאסר.

עיקר החלטת בית המשפט להמרת העבירה מרצח להריגה והפחתת העונש התבססה על עקרונות טענת "הקינטור". קינטור משמעו כאשר אדם מתגרה באופן ממושך ותכוף באדם אחר, אשר יוצר אצל האחר תגובה חסרת תקדים ושוללת את היכולת לשליטה עצמית.

בתי המשפט בישראל לא מכירים בטענת ההגנה העצמית

על רקע דברים אלו ניתן לומר כמעט בבטחה שבתי המשפט בישראל לא מכירים בטענת ההגנה העצמית, זמן שקורבן הורג את המתעלל בו, כל עוד מעשה ההרג לא נעשה תוך כדי התעללות עצמה. דהיינו כאשר לא ניתן להוכיח מעל ספק סביר כי בעת ביצוע הפעולה שגרמה להריגה היה הקורבן תחת ידו המתעללות של המנוח, אלא שהתגובה נעשתה לפני או לאחר ההתעללות וכתוצאה ממנה אך לא בו זמנית לה.

באשר לקורבן אשר הגיב באופן אלים, אך לא גרם להריגה, כאשר עו"ד פלילי יטען להגנה עצמית, יש סיכוי גבוה יותר שכן טענה זו נמדדת בין היתר בפרופורציה של מעשה ההגנה העצמית כנגד הסכנה, התנהגות המבצע וכנגד התוצאה.

 

על אף שבתי המשפט והפסיקה לא מכירים בטענת ההגנה העצמית במקרים אלו בהם קורבן עבירת מין או אלימות חוזרת פועל כנגד המתעלל וגורם להריגתו, ישנה נכונות להכיר בפעולת הקורבן ככזו אשר אינה מצדיקה לרוב אישום בעבירת הרצח אלא עבירת ההריגה. בדרך זו טווח הענישה העומד בפני בית המשפט והיכולת של בית המשפט להתייחס לנסיבות שהובילו לביצוע ההריגה גדול ורחב ומאפשר מתן ענישה מקלה יחסית המשקפת את מצבו הנפשי של מבצע העבירה הוא הקורבן של המנוח.

 

כאשר סנגור מטפל בתיק שכזה עומדת בפניו האפשרות לטעון להגנה עצמית, אך אין זו משימה פשוטה כלל ועיקר כפי שעיננו רואות, על כן בדרך כלל ינסה הסנגור להמיר את סעיף האישום, לטעון לקינטור ולהעמיד במרכז התיק את מצבו של הקורבן להתעללות אל מול המעשה שנעשה על ידו.

 

 

עדכונים נוספים