חוק העונשין – המשך – חלק ח

סימן ז': הונאה

439. הונאת נושים (א304/) (תשכ"ג)

(א) הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק-דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפי התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

440. קשר להונות (א305/)

הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

441. התחזות כאדם אחר (א374/) (תשכ"ו)

המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים.

442. הודיה כוזבת בהתחייבות (א375)

המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית-משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

443. התחזות כבעל תעודה (א376/)

תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני – כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

444. העברת תעודה לשם התחזות (א773/)

מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור בסעיף 443, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

445. התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו (א378/)

המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שנה אחת.

446. העברת תעודת אופי (א379/)

מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

סימן ח': הסגת גבול

447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה (א286/) (תשל"ג)

(א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) נכנס לנכס או על פניו;

(2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

סימן ט': היזק

448. הצתה (א317/, 319, 321) (התשכ"ו) (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה)11

(א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב) (בוטל)

449. גרימת שריפה ברשלנות (תיקון: תשמ"ח)

הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

450. האבדת כלי-שיט או כלי טיס (323, 324 (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים:

(1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט, בין שהושלם ובין שלא הושלם;

(2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;

(3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

451. היזק לבעל-חיים (א325/) (תשכ"ו)

ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

452. היזק בזדון (א326/ (1))

ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

453. היזקים מיוחדים (א326/ (2)) (תשכ"ו)

העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.

454. היזק בחומר נפיץ (א326/ (3)) (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

העובד עבירה כאמור בסעיף 452 על-ידי חומר נפיץ, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

455. היזק לצוואה או לפנקס (א326/ (4))

העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.

456. נסיון להרוס נכס בחומר נפץ (א327/) (תשכ"ו)

המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

457. הדבקת בעל-חיים במחלה מידבקת (א328/)

הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו – מאסר חמש שנים.

458. פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות (א329/)

המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

459. פגיעה בסימנים מסויימים (א330/)

(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים:

(1) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;

(2) בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;

(3) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.

(ב) בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

460. איום לשרוף או להרוס (א331/) (תשי"ד, תשכ"ו)

השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו – מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו – דינו כדין שולחם.

פרק י"ב: זיוף כספים ובולים

סימן א': שטרי כסף

461. הגדרה (א348/) (תשכ"ה)

"שטר כסף", לענין סימן זה – כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

462. זיוף שטר כסף (א349/) (תשכ"ו)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

(2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

463. חיקוי שטר כסף (א350/) (תשכ"ו)

(א) העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם – מאסר שלושה חדשים, ובית-המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.

(ב) מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ג) מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

464. החזקת חומר לזיוף שטרי כסף (א351/)

העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר חמש שנים:

(1) עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;

(2) עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפיסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(3) גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפיסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו על נייר כשהם נראים לעין;

(4) חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;

(5) משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(6) מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

465. הנפקת שטרי כסף שלא כדין (א352/)

המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

466. קלקול שטר מטבע (א9353/ (תשכ"ה)

מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים.

467. חיקוי שטר מטבע (א353/א) (תשכ"ה)

העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – קנס חמש מאות לירות.

468. חילוט שטרי כסף מזוייפים (א354/(2)) (1945,תשכ"ה) (תיקון: תשל"ח)

כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור בסעיף 467 שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

469. חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף (א354/(2)) (1945)

(א) ראה שופט בית-משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:

(1) שטר כסף מזוייף או מחוקה;

(2) מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;

(3) חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.

(ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית-המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית-משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

סימן ב': מטבעות

470. הגדרות (א355/)

בסימן זה –

"מטבע" – מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;

"מתכת" – לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;

"מטבע מזוייפת" – מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, מזוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;

"מטבע מעולה" – מטבע של זהב או של כסף;

"מטבע פשוטה" – מטבע שאינה מעולה;

"מזהיב" ו-"מכסיף", לענין מטבע – לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;

"מתקין" – עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;

"מכשיר" – לרבות מכונה.

471. זיוף מטבע מעולה (א356/) (תשכ"ו)

העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו – מאסר שבע שנים.

472. הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה (א357/ (א), (ב)) (תשכ"ו)

המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו – מאסר שבע שנים.

473. הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה (א357/(ג), (3), (4), (5)) (תשכ"ו) (תיקון: תשל"ח)

העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים: (תשכ"ו)

(1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;

(2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש בסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;

(3) מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

474. קיצוץ מטבע מעולה (א358/) (תשכ"ו)

העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורה אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו – מאסר שבע שנים.

475. מסחר במטבע מעולה מזוייפת (א357/ (ג) (1)) (תשכ"ו)

הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

476. הבאת מטבע מעולה מזוייפת (א357/(ג) (2))

המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

477. זיוף מטבע פשוטה (א362/)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;

(2) מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;

(3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

478. הוצאת מכשירם וחמרים ממטבעה של המדינה (א357/) (ג)(6)) (תשכ"ו)

המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

479. ניפוק מטבע מזוייפת (א359/, 360, 363) (תיקון: תשל"ח)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;

(2) מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

480. השחתת מטבע (א364/) (תיקון: תשמ"ח)

המטשטש צורת מטבע על-ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת.

481. ניפוק תחליפי מטבע (א365/) (תשכ"ו)

המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מטבע שאינה מטבע כמשמעה בסימן זה;

(2) מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

482. ייצוא מטבע מזוייפת (א366/) (תשכ"ו)

המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

483. חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת (א368/)

(א) ראה שופט בית-משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:

(1) מטבע מזוייפת;

(2) מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;

(3) מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.

(ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית-המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית-משפט שלום.

484. סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף (תיקון: תש"ם)

עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם. בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

סימן ג': בולים

485. הגדרות

בסימן זה, "מתקין" – עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

486. התקנת מכשיר לעשיית בולים (א371/)

העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;

(2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפיסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

487. עשייה והכנה בזיוף בולי דואר (א372/)

(א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:

(1) עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;

(2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפיסקה (1).

(ב) כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין – יחולט.

(ג) בול המציין שיעורים של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

488. מכשיר לעשיית חותמים (א373/)

העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:

(1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושים בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;

(2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפיסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפיסקה (1).

פרק י"ג: עבירות קלות

489. סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב (א370/) (תשכ"ו)

מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו – מאסר שלושה חדשים.

490. עבירת רחוב (א380/) (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פיסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:

(1) חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על-ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;

(2) לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין – איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;

(3) מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;

(4) מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;

(5) מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי-נוחות לעובר ושב;

(6) עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;

(7) אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;

(8) אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;

(9) מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי-נוחות;

(10) מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

491. סירוב להגיש עזרה (א381/) (תשכ"ו)

המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו – מאסר חודש ימים.

492. עבירות בעלי מלונות (א383/) (תשכ"ו)

בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם ביקורת לפי דרישתו, דינו – מאסר חודש ימים.

493. עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית (א384/) (תשכ"ו)

הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו – מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

494. כניסה לשטח חקלאי (א385/, 385א) (1944, תשכ"ח)

(א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלושה חדשים:

(1) נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;

(2) גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפיסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים-עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.

(ב) בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מכון לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר חודש ימים, זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית-המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

495. (בוטל) (תיקון: תשנ"ד)

496. גילוי סוד מקצועי (א387/) (תשכ"ו)

המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו בסימן ה' לפרק ז', ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

פרק י"ד: עבירות הכנה וקשר

497. הכנת עבירה בחמרים מסוכנים (א32/)

העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו – מאסר שלוש שנים.

498. מתן אמצעים לביצוע פשע (א33/א) (תשל"ג)

(א) הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי פרק זה ומהוראות פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 260 עד 262, אלא להוסיף עליהן.

499. קשר לפשע או לעוון (א34/, 35) (תיקון: תשנ"ד) 11

(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.

500. קשר למעשים אחרים (א36/)

הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;

(2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;

(3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;

(4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;

(5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;

(6) למנוע או להפריע אדם מעיסקו באופן חפשי וכדין במשלח-ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;

(7) להשיג מטרה אסורה;

(8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

פרק ט"ו: הוראות שונות

501. (בוטל) (תיקון: תשמ"ב)

502. צו בדבר החזקת מקרקעין (א388/א) (1946) (תיקון: תשל"ח)

(א) הורשע אדם על פי סעיפים 189 או 447 וראה בית-המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית-המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק-דין שניתן במשפט אזרחי.

(ב) לענין סעיף קטן (א) –

(1) יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19;

(2) אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית-המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו – אין כל ערעור;

(3) הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו אלא אם הורה בית-המשפט שעליו מערערים או בית-המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית-המשפט שעליו מערערים;

(4) צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

503. השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם (א389/) (תיקון: תשל"ח)

(א) מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש-עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי סימנים ח' או י' של פרק ח' או סימנים ב', ה' או ו' של פרק י', או לפי סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש"י – 1950, רשאי בית-המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסכים, להנחת דעתו של בית-המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש-עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.

(ב) אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית-המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי-אפשר למצוא אותו.

(ג) זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.

(ד) לענין חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960, דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי החוק האמור; ראה בית-המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי אותו חוק.

504. תחילה 7

תחילתו של נוסח זה ביום ב' בחשון תשל"ח (14 באוקטובר 1977).

505. הוראות מיוחדות (י"ג12/) (תשל"ז)

על אף האמור בסעיף 504, תחילתו של סימן ב' לפרק י' ביום ב' באדר א' תשל"ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו- 177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

תוספת ראשונה (תיקון: תשס"א15,16)

(סעיף 49(ו))

1. בפרק י' –

(1) בסימן א': גרימת מוות, עבירות לפי סעיפים 298, 300, 300א, 302, 304, 305 ו- 307;

(2) בסימן ד': סיכון החיים והבריאות, עבירות לפי סעיפים 327, 329, 330, 333, 335, 336 ו337-;

(3) בסימן ה': עבירות מין, עבירות לפי סעיפים 345, 346, 347, 348(א), 348(ב), 348(ד) ו- 351;

(4) בסימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות לפי סעיפים 368ב ו- 368ג;

(5) בסימן ז': פגיעה בחירות, עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373 ו- 374;

(6) בסימן ח': תקיפה, עבירות לפי סעיף 382.

2. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי –

(1) חוק זה, למעט עבירות לפי סעיפים 157, 411 ו- 450;

(2) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(3) פקודת מניעת טרור, התש"ח – 1948;

(4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954;

(5) פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973;

(6) חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א – 1971;

(7) חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000;

(8) חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י – 1950;

(9) חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י – 1950.

3. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי תחיקת הביטחון ביהודה ושומרון וחבל עזה, כתחולתה מזמן לזמן.

4. עבירות שנעברו מחוץ לישראל, ושאילו נעברו בישראל היו עבירות מבין המפורטות בפרטים 1 או 2, שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה.

תוספת שניה (תיקון: תש"ס, תשס"א15)

(סעיף 186(ב) ו-(ג))

1. מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.

2. בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.

3. מועדון או דיסקוטק.

4. מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.

5. מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.

6. מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.