אי כשירות לעמוד לדין נבחנת ע"י הפסיכיאטר הראשי של ישראל, הקובע האם הנאשם ידע להבדיל בין מותר ואסור ביום העבירה. בדר"כ מדובר בנאשמים שיש להם היסטוריה קשה עם פסיכיאטריה, או חולי נפש שהתפשטה אצלם מחלה. התוצאה של אדם שנקבע שהוא לא כשיר ביום ביצוע העבירה לעמוד לדין ואינו ידע מה מותר ומה אסור בעת ביצוע העבירה, משמעותה, אשפוז בבית חולים לחולי נפש.
אורך האשפוז יקבע ע"י הפסיכיאטר המחוזי וועדות שונות, ובהחלט יכול להיות שאדם כזה ישוחרר בסוף האשפוז אם הוא יבריא ממחלת הנפש. הרציונל שעומד מאחורי זה הוא שחוק העונשין ודיני הענישה לא רוצים להעניש אדם שלא בחר לבצע עבירה מחמת מחלת נפש. אדם שלא ידע מה הוא עושה בזמן ביצוע העבירה למעשה מקבל את הפטור של מחלת נפש אם יוכח ע"י הפסיכיאטר המחוזי.
