הסדרים כובלים – חוקיות, אכיפה וענישה

הסדר כובל הוא הסדר המגיע מעולם התוכן המסחרי, הנערך בין שני צדדים לטובת ביצוע עסקה. הסכם מסוג זה כולל הגבלה מפורשת או משתמעת בהסכם, המוטלת על צד אחד או יותר בעסקה. ההסדר הכובל, הידוע לציבור הרחב בתור "קרטל", יכול להוות עבירה פלילית.

הבעייתיות ואמצעי האכיפה

המטרה העומדת מאחורי יצירת הסדר כובל, היא התערבות בשוק החופשי על ידי גורמים מסחריים, ויצירת הגבלה מתואמת של התחרות בין אותם הגורמים. כך למשל, ניתן לראות מצבים בהם מספר גורמים עסקיים יתאמו ביניהם גביית מחיר אחידה עבור מוצר או שירות אותו הם משווקים, או מצבים אחרים בהם ספק מסוים מכתיב למשווק שמתחתיו באילו מחירים למכור את המוצר. למעשה, יצירת הסדרים כובלים עלולה להביא לפגיעה בתחרות, ובסופו של יום גם בצרכנים עצמם. הגוף האמון על אכיפת הסוגיה, היא רשות ההגבלים העסקיים שהוקמה בשנת 1994.

הרשות להגבלים עסקיים היא הגוף המפקח על התחרות המסחרית בישראל, ולה הסמכות לבחון האם הסדר כובל יהווה עבירה פלילית או שדווקא אין בו משום פגיעה בתחרות. בעת האחרונה אנו עדים להחמרת מדיניות הענישה בכל הקשור לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים בכלל, ועל עריכת הסדרים כובלים בלתי חוקיים בפרט. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן השבוע, במסגרת פרשת "קרטל מדי המים" שם נקטו השופטים במילים חריפות:

"נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים, חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלתם של עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, על מנת לתת ביטוי הולם לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שנגרמת מביצוען של עבירות הגבלים עסקיים. עבירות אלה, שחלק מבעלי הדין בהליך זה חזרו וטענו בעניינן כי אינן 'אינטואיטיביות', הן עבירות שפוגעות בחיי הכלכלה, ולכן גם בכל אחד ואחת מבני ובנות החברה. הן פוגעות בנשמת אפה של הכלכלה החופשית וברווחתם של יחידים כאחד"

איך התחיל ה"קרטל"?

מדובר בפרשה שראשיתה לפני 14 שנים, אז התקיימה פגישה סודית שהיוותה הפתיח למה שכונה בהמשך "קרטל מדי המים". בפגישה שנערכה בינואר 2004, נכחו אבי בן-דרור, ששימש אז כמנכ"ל חברת "ארם שירותי מדי מים"; יעקב צויגנבוים, אז מנכ"ל חברת "מדי ורד", שמכרה מדי מים חדשים ומשופצים; גבריאל אלטמן, מי שהיה מנהל פעיל ובעל מניות ב"מדי ורד"; ושלומית אור, ששימשה כמנהלת חברת "מד תקין בקרת מים אגודה שיתופית חקלאית". באותה פגישה או במועד סמוך לה, הסכימו הצדדים כי החברות "ארם", "מדי ורד", "מד רימונים" ו"מד תקין", ישמרו על הסטטוס קוו הקיים ולא יתחרו זו בזו במקומות שבהם אחת מהן כבר עובדת במשך שנתיים.

המדיניות החדשה של הרשויות

הקשחת עמדת בתי המשפט ביחס לעבירות על דיני ההגבלים העסקיים, נעשית במקביל להקשחת מדיניות האכיפה והענישה גם מצד הרשות להגבלים עסקיים. רשות ההגבלים העסקיים, בראשותה של עו"ד מיכל הלפרין, מגלה בשנים האחרונות מדיניות של אפס סובלנות כלפי קרטלים והסדרים כובלים, במסגרתה היא דורשת בין היתר הטלת עונשי מאסר כבדים על עברייני הגבלים. מטרת העל של הרשות היא הגברת ההרתעה והחמרת הענישה לעונשי מאסר משמעותיים, בעיקר בהיבט של קרטלים ומונופולים שמנצלים את כוחם לרעה.

לאור החמרת מדיניות הענישה בנוגע לעבירות כלכליות ובפרט עבירות על דיני ההגבלים העסקיים, לא פעם, נשלחים נאשמים לריצוי עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. לכן, ישנה חשיבות רבה לקבלת יעוץ משפטי ממשרד עורכי דין המתמצא בתחום העבירות הכלכליות, על מנת שיוכל לבנות עבורכם קו הגנה יציב, ולסייע במזעור הנזקים.

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על המורשעים בפרשת "קרטל מדי המים" עונשי מאסר וקנסות של מאות אלפי שקלים. הנאשמים קבלו עונשי מאסר של בין חודש וחצי ועד חצי שנה. חברות אשר היו מעורבות בפרשה, קבלו קנסות של 80 אלף ש"ח עד 750 אלף ש"ח לכל גוף מעורב.