האם ישראל תחתום על הסכם הסגרה עם איחוד האמירויות?

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
Emirates

הסכם השלום אשר עומד להיחתם בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות, מצית את הדמיון של רבים מאיתנו: האם מדינת ישראל מקבלת הולכת ומקבל יותר לגיטימציה בעולם, לרבות העולם הערבי? כיצד תתפתח הכלכלה שלנו כתוצאה מן ההסכם, ואולי הכי חשוב, מתי נוכל לטוס לעשות שופינג בדובאי?

הסכם השלום בין ישראל לבין האמירויות צפוי להביא לשיתוף פעולה בתחומים רבים. מרביתם, מטבע הדברים, נוגעים לעניינים כלכליים ודיפלומטיים (טכנולוגיות מים, הייטק ועוד). אולם יש אפשרות מעניינת, לפיה בין ישראל לבין האמירויות, ייחתם הסכם הסגרה של מבוקשים הדרושים בעניינים פליליים. האם יש אפשרות ששתי המדינות ירחיקו לכת בידידותן החדשה, ויחתמו ביניהן על הסכם הסגרה?

מהו הסכם הסגרה בין מדינתי?

החיוב של מדינה פלונית להסגיר אדם למדינה אחרת יכול לנבוע מכמה מקורות חיוב שונים, רובם במישור המשפט הבינלאומי, כמו אמנות רב-לאומיות, ואמנות בילטרליות עליהן המדינה חתומה. אמנה רב-לאומית, היא הסכם הסגרה בין מספר מדינות שונות. ישראל למשל חתומה על אמנה רב-לאומית אחת, שהיא האמנה האירופית בדבר הסגרה (ישראל חתומה גם על אמנות רלוונטיות נוספות, כמו אמנת פלרמו למניעת פשיעה מאורגנת בינלאומית). עם זאת, מרבית הסכמי ההסגרה עליה חתומה ישראל הם בילטרליים, כלומר הסכם של מדינת ישראל, עם מדינה אחת נוספת באופן פרטני. מטבע הדברים, המדינות הללו הן מדינות שישראל מצויה איתן ביחסים דיפלומטיים (ואלו שמות: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, הודו, דרום אפריקה, איי פיג'י וסווזילנד). 

כדי שמדינת ישראל תקיים יחסי הסגרה עם מדינה זרה, צריכים להתקיים כל מיני תנאים. למשל, נדרשת הדדיות: כלומר, הבנה לפיה שתי המדינות מסכימות על כך שהן מסגירות מבוקשים בתחומן האחת לשנייה. אולם גם אם נניח ואנו מתגברים על המחסום הזה, שניתן לפתור אותו בקלות על ידי הסכם, יש דברים בעיתיים יותר שיכולים למנוע כינון הסכם הסגרה עם האמירויות. למשל, באמירויות קיים עונש מוות בחוק, מה שימנע מישראל להסגיר נאשמים הצפויים להיות בסיכון לכך (אלא אם יובטח שעונשו יומתק לעונש מאסר בלבד). כמו כן, ישראל עשויה לסרב לבקשת הסגרה, כאשר יש חשש שהיענות לבקשה יביא לפגיעה בתקנת הציבור (ראו סעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה): בתי המשפט בישראל הכירו בזכותה של מדינת ישראל לסרב להסגרה, כאשר ישנו חשש כי האדם שיוסגר יהיה חשוב לעינויים וענישה אכזרית באופן שאינו מידתי (ולפי דיווחים שונים, ישנם עדכונים על עינויים והפרות של זכויות אדם רבות, המתבצעות על ידי המשטר בבתי הכלא באיחוד באמירויות, שהוא כידוע אינו דמוקרטי).

עם זאת, חשוב לומר כי לאמירויות יש הסכמי הסגרה רבים עם לא מעט מדינות בעולם, ביניהן מדינות מערביות כמו בריטניה ואוסטרליה, עובדה אשר גם היא ראוי כי תילקח בחשבון, בהחלטה על ״האם להתקשר בהסכם הסגרה עם האמירויות, או אם לאו״. בכל מקרה, האפשרות שמדינת ישראל תכונן הסכם הסגרה עם מדינה כמו איחוד האמירויות, יכולה להגביר את יכולת אכיפת החוק של מדינת ישראל בצורה מסקרנת מאוד.

 

עדכונים נוספים