מהו החוק לאיסור הלבנת הון ?סקירה כללית

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

חוק איסור הלבנת הון מורה על הקמתו של מאגר מידע, אשר יאגור דיווחים מתוך מטרה ליצור "כלי עבודה" מרכזי בהקשרים של אכיפת איסור הלבנת הון.

חקיקתו של החוק באה כחלק מן המאבק הבינלאומי בתופעה של הלבנת ההון כאמצעי מרכזי בלחימה בתופעות של פשע מאורגן ושל מימון ארגוני טרור.

בדומה למקובל בעולם נקבעו בחוק חובות דווח לגופים פיננסים שונים (בנקים, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר) לגבי פעולות שונות שבוצעו על ידי לקוחותיהם. כן נקבעה חובת דווח של הנכנסים לישראל ושל היוצאים ממנה לגבי העברות כספים.

הדיווחים המתקבלים מן הגופים הפיננסים השונים נחלקים לשני סוגים:

סוג אחד הוא דיווחים בנוגע להעברת כספים לפי גובה הסכום וסוג הפעולה כמפורט בצווים שהוצאו מכח החוק, ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי. סוג שני הוא דווח בנוגע לפעולה בלתי רגילה שבוצעה על ידי בעל החשבון, על פי שיקול דעתו של המוסד הפיננסי. המועד הקובע לתחילתם של הדיווחים הוא 17.2.2002 וממועד זה ואילך חלה חובת דווח כאמור בחוק.

מאגר המידע

על פי החוק הוסמכה הרשות לנהל את מאגר המידע שבו ירוכזו הדיווחים כאמור לעיל, וכן לעבד ולאבטח את המידע הנאגר בו. ראש הרשות הוסמך להעביר את המידע, לפי שיקול-דעתו,לרשויות שהן גורם מוסמך לקבלו וזאת כדי ליישם את החוק. העברת מידע יכול שתתבצע ביזמת הרשות ויכול שתינתן כתשובה לבקשה מנומקת של גופי האכיפה. הגורמים המוסמכים לבקש מידע, שנאגר ברשות, ולקבלו הם: משטרת ישראל ושרות הביטחון הכללי. נוסף לאלה יכולה הרשות להעביר מידע לגופים מקבילים לה במדינות אחרות והיא רשאית להיענות, לפי שיקול דעתה, לבקשות מידע, שיוזמים גופים אלה (על פעילויות כאלה יחולו הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח – 1988).

מאגר המידע הינו מאגר המכיל פרטים רגישים בנוגע לפרטיותם של אזרחי המדינה ותושביה. הרשות תשמור על המידע ותאבטחו בהתאם לכללים ונוהלים קפדניים. מסירת מידע מתוך המאגר תיעשה על פי הוראות החוק רק בהוראות ראש הרשות ורק לתכלית שנועדה לכך בחוק.

פעולות הרשות בנוגע למאגר המידע

הרשות הוקמה בחודש ינואר 2002, ונמצאת בשלבי גיוס כח אדם ורכש של ציוד מחשב להקמת מאגר המידע. הרשות כוללת מחלקת איסוף ובקרה, מחלקת מחקר והערכה, מחלקה משפטית וכן מחלקת טכנולוגיה, מחשוב ותקשורת.

תפקידה של מחלקת האיסוף והבקרה הוא יצירת קשר עם כל הגורמים המדווחים, קבלת הדווחים, מיונם והזנתם למערכת הממוחשבת. תפקידה של מחלקת המחקר וההערכה הוא לבצע עיבוד של המידע על מנת לגלות הן דפוסים כלליים של הלבנת הון, והן מקרים פרטניים שיש בהם חשד לכאורה המצדיק פתיחה בחקירה.

קשרים בינלאומיים

אחד מתפקידיה החשובים של הרשות הוא לקיים קשר עם גופי מודיעין פיננסיים מקבילים בחו"ל –
FIU – Financial Intelligence Units..

הרשות התקבלה במהלך חודש יוני 2002 כחברה מן המנין בארגון הקרויEGMONT GROUP המאגד 69 יחידות מודיעין פיננסי הפעילות בעולם אשר עומדות בתנאי הסף של הארגון. החברות בארגון מקנה לרשות בין היתר, את הזכות להתחבר לרשת אינטרנט מאובטחת של הארגון ובאמצעותה להחליף מידע עם יחידות מודיעין מקבילות. בנוסף, מאפשרת החברות היכרות אישית עם נושאי התפקידים הבכירים ביחידות המודיעין המקבילות אשר מקלה על החלפת המידע בין הרשות לבין אותן יחידות וכן, אפשרות לחתימה על מזכרי הבנה להחלפת מידע (MOU). העברת המידע מבוססת על עקרונות של הדדיות וסודיות. החברות בארגון מבססת את מעמדה של ישראל כמדינה השותפה למלחמה הבינלאומית כנגד הלבנת הון.

חקיקה

הרשות מסייעת בידי משרד המשפטים בריכוז והכנה של הצעות לתיקוני חקיקה הדרושים כתוצאה מן הנסיון שיצטבר ביישום הוראות החוק, וכן תיזום תיקוני חקיקה ככל שהדבר יידרש.

מימון ותיקצוב הרשות

הרשות הינה חלק ממשרד המשפטים ומתוקצבת במסגרת המשרד

עדכונים נוספים