מהפכה אפשרית בדיני ההסגרה של מדינת ישראל

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
Interpol

לאחר המהפך של 1977 ועלייתו של מנחם בגין לשלטון, פעלה ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין, להגבלת הסגרתם של אזרחי ישראל להעמדה לדין במדינות אחרות. החשש של מנחם בגין בזמנו, היה שאם יוסגרו אזרחי ישראל למדינות אחרות, לא ניתן לסמוך על אותן מדינות שיעשו ״משפט צדק״ לאזרחיה של מדינת היהודים. התיקון לחוק שהוביל בזמנו בגין, יצר מצב שבו למעשה ישראל אינה מסגירה את אזרחיה למדינות אחרות. 

עם זאת, בגין ז"ל, שהיה מודאג לגורלם של היהודים, לא צפה את מה שיקרה לאחר מכן: בשנות ה-90, אדם בשם סמואל שיינביין, תושב מרילנד בארה״ב, ביצע רצח אכזרי באדם שלא הכיר לפני כן. לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בארה״ב, ברח שיינביין לישראל, וקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. ארה״ב דרשה את הסגרתו, אולם בית המשפט העליון קיבל את טענתם של הסנגורים של שיינביין, לפיה החוק בעצם אוסר על מדינת ישראל להסגיר את אזרחיה. לאחר המקרה, תוקן חוק ההסגרה, כך שישראל כן תוכל להסגיר את אזרחיה למשפט במדינה זרה, אלא שהוסף סייג לפיו לאחר המשפט, ובמידה והמוסגר נמצא אשם בדין, הוא יוחזר לריצוי עונשו בישראל. מקרה בו יושם סעיף זה, היה של זאב רוזנשטיין, שהורשע בארה״ב והוסגר לריצוי העונש בישראל (שיינביין אגב נורה נהרג על ידי סוהרים בשנת 2014, לאחר שהבריח לכלא אקדח בזמן שיצא לחופש).

עטרה ליושנה?

כעת יש יוזמה בכנסת להזיז שוב את המטוטלת לכיוון הנגדי. יו״ר הקואליציה, מיקי זוהר, הגיש הצעת חוק לתיקון סעיף 1 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954. כיום, לשון החוק אומר כי: ״לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת אלא לפי חוק זה״. התיקון לחוק לעומת זאת, מציע תיקון די רדיקלי:

״לא יוסגר אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ומרכז חייו בישראל; לשם קביעת מקום מרכז חייו יובאו בחשבון מכלול זיקותיו למקום, ובכללן קשריו המשפחתיים, קשריו הכלכליים והחברתיים, מקום מגוריו, מקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו, הקהילה אליה הוא משתייך, מקום נכסיו ומקום נכסי משפחתו".

למעשה, ההצעה של חה"כ מיקי זוהר, אם תתקבל, תמנע מישראל להסגיר את אזרחיה למדינות אחרות, וזאת למרות האמנות השונות עליהן חתומה ישראל (במדינות בהן נהוגה שיטת המשפט המקובל, כמו מדינת ישראל, הכלל הוא שבמידה וקיימת סתירה בין החוק לבין הסכם ההסגרה, הדין הוא שהחוק גובר על הסכם ההסגרה). לפי האמור בדברי ההסבר לתיקון המוצע, הצעת החוק תשווה את חוקי ההסגרה בישראל לדין הקיים במרבית המדינות עמן יש למדינת ישראל הסכם הסגרה, ובכך יישמר עם עיקרון ההדדיות בין המדינות

אגב הדדיות, סעיף 15 לחוק העונשין, יוצר תחולה אקס-טריטוריאלית של חוק העונשין, גם מחוץ לשטח מדינת ישראל (כלומר, עבירות שבוצעו בחו״ל על ידי ישראלים, מקנות זכות לשפוט את המבצע הן למדינת ישראל, והן למדינה בה נעברה העבירה). מדוע הדבר מקנה הדדיות? משום שבפועל, מדינות רבות לא מסגירות את אזרחיהן למדינת ישראל, למרות שביצעו עבירות בישראל ואילו ישראל מסגירה את אזרחיה למדינות אלו! סעיף 15 לחוק העונשין, מאפשר למדינת ישראל, לשפוט ישראלים שביצעו עבירות בחו״ל: באופן הזה, אותם עבריינים לא יוכלו לחמוק מן הדין, אולם מדינת ישראל תוכל להקפיד שיקבלו את כל זכויותיהם כנאשמים, כגון הזכות למשפט הוגן, הזכות לביקורים של קרובי משפחה, זכות להבין את ההליך (שהרי ההליך ינוהל בשפתם ולא בשפת המדינה הזרה) ויתרונות נוספים עבור אזרחי ישראל. 

יצוין אגב, כי על ידי הוספת ״מבחן מרכז החיים״, אמור להימנע מצב בו ישראל הופכת למדינת מקלט לעבריינים בעלי אזרחות כפולה: החוק יגן מפני הסגרה, רק על ישראלים אשר בפועל מרכז חייהם הוא מדינת ישראל.  

הגיע העת לשינוי בחוק ההסגרה, שהינו חוק ישן שתוקן בזמנו, באיזון ראוי ובהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועקרון ההדדיות שהינם בבסיס עקרונות ההסגרה וזכויות ההליך הפלילי.

עדכונים נוספים