מה כדאי לדעת לפני חקירה פלילית? – 6 עצות זהב

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
חקירת משטרה
חקירת משטרה

הידעת! אחד מכל חמשה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירה במשטרה. ובכן, כדאי לדעת מספר נקודות בהליך זה.

1.סוגי נחקרים: יש שני סוגים של נחקרים – האחד, הנחקר תחת אזהרה, שבדרך כלל חשוד בעבירה מסוימת, אותה מטיחה בפניו המשטרה בתחילת חקירתו, (להלן: "הנחקר תחת אזהרה"). השני, הנחקר שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע, (להלן: "העד הנחקר").

לפיכך, הדבר הראשון שיש לברר האם הנחקר הוא נחקר תחת אזהרה או האם הוא נחקר כעד ! שכן, הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שגם מחזקת את הראיות נגדו). ואילו העד הנחקר אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה וחייב למסור גרסה, שאם לא כן הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. אם כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה.

2. תרגילי חקירה: החוקרים שואלים שאלות שונות ומטיחים בנחקרים דברים שונים, לפעמים מקוממים, עד וכאשר הנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין. החוקר מיד לאחר מכן, רושם "זכרון דברים או דו"ח תשאול" על הדברים שהנחקר מסר לו. נחקרים רבים נופלים בעניין זה, כאשר החוקר מגיע לעדות בביהמ"ש ומעיד על דברים שהנחקר אמר לו והוא רשמם על זכרון הדברים או דו"ח התשאול.

דברים אילו, מהווים ראיה לעצם אמירת הדברים ופעמים רבות עוזרים להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו. כך למשל, חוקר שחוקר נחקר תחת אזהרה, באמצע גבית ההודעה במשטרה, זורק את העט על הנייר ואומר לנחקר: "עזוב אותך עכשיו מדפים, דבר איתי אני לא רושם כלום ….". כל דבר שהחוקר ידבר עם הנחקר "כאילו" באופן לא פורמלי, ירשם לאחר מכן בזכרון דברים או בדו"ח תשאול ע"י החוקר ויהווה ראיה כי הנחקר אמר אותם. לפיכך יש לקחת דבר זה בחשבון בהגיעכם לתחנה להיחקר.

3. בקשה לביצוע בדיקת פוליגרף: הרבה פעמים ירצו לבצע בדיקת פוליגרף לחשוד בחקירה פלילית כדי לנסות לגרום לחשוד להתוודות. חשוב שתדעו שאין לחייב אתכם לעבור בדיקת פוליגרף ללא הסכמה שלכם בכתב. במידה ותסכימו לביצוע בדיקת פוליגרף דעו שהחוקר חייב לתאם איתכם מראש את השאלות אשר ישאלו ובאיזה מילים ישתמש לניסוח השאלות. על כל מקרה פוליגרף אינו כביל במשפט פלילי, רק במשפט אזרחי

4. זכרו – מקליטים אתכם! רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שיש תרגילי חקירה שמשאירים שני חשודים בחדר לבד, כדי שישוחחו ביניהם, כאשר הכל מוקלט ומתועד.

5. זכותכם לפגוש עורך דין פלילי : יש לעמוד על זכותך למפגש עם עו"ד בטרם תתחיל החקירה. המשטרה לא תמיד שמה דגש על זכות זו, ומאפשרת להיפגש עם עו"ד רק לאחר החקירה הראשונית. דבר זה נוגד את סעיפי החוק, (אלא אם מדובר במקרה חריג ויש אישור מהקצין הממונה בכתב), ויש להקפיד על זכות זו ולעמוד עליה.

6. בני משפחה: הזכות להודיע לבן משפחה קרוב, הינה זכות נוספת שעל המשטרה לאפשר לנחקר תחת אזהרה לאחר שמחליטים כי הוא עצור.

7. משך המעצר: יש לשים לב שהמשטרה אינה חורגת מהזמן המותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני, דהיינו, 24 שעות (למעט מקרים חריגים). לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות בהם החשוד היה מעוכב לחקירה, כאשר זכות העיכוב של חשוד הינה עד ל 3 שעות. כאשר המשטרה חורגת מ 24 השעות ללא סיבה מוצדקת או חריג בחוק, המעצר הופך להיות מעצר אינו חוקי ויש לעמוד על כך בביהמ"ש כי עצם הדבר יהווה נימוק לשחרור מידי. ביהמ"ש במקרים מסוימים החליט, לא פעם, לשחרר חשוד שהובא לדיון באיחור מעבר ל 24 השעות הראשונות.

עדכונים נוספים