פרשנות משפטית להצעה לתיקון החוק על חיפוש גופני

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

עו"ד פלילי שרון נהרי

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, בה עוגנו חוקי יסוד לשם הגנה על זכויות הפרט. מאז חקיקת חוקי היסוד ועד היום, נחקקו חוקים שונים שיש בהם כדי פגיעה בזכויות אדם, אולם אלה אוזנו לאור חוקי היסוד.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור
, הינו חוק המתיר חיפוש על גופו של אדם במקרים מוגדרים ובמקומות מוגדרים. לאחרונה, פירסם משרד המשפטים כי הוא מקדם הצעת תיקון חוק הסמכויות (המובא לפניכם) ובו מספר מספר סעיפים שאולי ישפרו את ביטחון הציבור, אך ייפגעו בחוק זכויות האדם.

הצעה לתיקון חוק סמכויות חיפוש לשם שמירה על ביטחון הציבור – עו"ד פלילי שרון נהרי

הגדרת המקומות המותרים לביצוע חיפוש בגוף האדם

על ידי האפשרות להגדיר מקום כמקום של "עינוג ציבורי" על מנת שיהא זה קביל לערוך בו חיפוש. ולהמחשה, מובאים להלן המקומות הרבים המוגדרים "עינוג ציבורי".

על פי ההצעה לתיקון החוק, מקומות של "עינוג ציבורי" הם – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.

העובדה שאזרח יגיע למקומות המצויינים לעיל לצורכי בילוי, נופש ופנאי מרצונו החופשי ועל מנת להיכנס למקום יצטרך להסכים מראש כי ייערך חיפוש בגופו  – היא אינה מקובלת. מדובר בפגיעה משמעותית וחמורה בפרטיות.

הרחבת המסכויות גם לפקחים

עוד יצויין כי הרחבת מתן סמכות החיפוש גם לסמכות פקח הינה בגדר רשלנות. מדובר באנשים שאינם בעלי הכשרה לדבר ואין גוף המפקח על עבודתם ויהווה גורם מבקר. הכשרתם על ידי מתן סמכויות הניתנות למאבטח, אינה מקנה לפקחים, שיקול דעת וניסיון הקיימים אצל שוטר. זאת ועוד, שבהצעת החוק החיפוש הוא אף לשם בדיקה בלבד וייעשה אף ללא חשד סביר.

והרי לא ניתן לקבוע סמכות לבצע חיפוש על גופו של אדם באופן גורף! על סמך אילו שיקולים ייקבע אותו פקח על מי יערוך חיפוש ועל מי לא?

בעיה ביישום ואכיפת החוק

הצעת החוק שהוגשה אינה סבירה ואינה מאוזנת. יש שיאמרו כי ביטחון הציבור הינו זכות יסוד שגם עליה יש להגן, אך לא בכל מחיר. יש צורך להדגיש, כי חיפוש בגופו של אדם, אינו חיפוש שנערך בכניסה לקניון -מדובר בחיפוש פולשני וחודרני, הגורם להשפלה.

עוד יצויין כי יישום החוק יידרוש מן המשטרה ומהרשות המקומית משאבים רבים שאותם עדיף שתנתב למיגור פשיעה בדרכים אחרות, בין השאר מיגור תופעת הסכינאות שהינה בסיס ההצעה לתיקון החוק. עריכת החיפוש יש שלא תעשה בפרהסיה ועל כן החוק אינו ישים מבחינה פרקטית. יש לערוך חיפוש על ידי בן מינו של אדם מה שיעורר בעייתיות אם לא תהיינה די נשים בין מבצעי החיפוש.

מה לעשות כשהאדם יסרב לחיפוש בגופו?

היבט נוסף שיהיה על המחוקק לבחון הוא מה דינו של אדם המסרב לחיפוש? הצעת התיקון שהוגשה אינה מתייחסת לסעיף 5 בחוק הדן בסמכות נלווית ועוסק בין השאר בדרכי פעולה בהן ניתן לנקוט נגד אדם המסרב לחיפוש. יצויין כי פעולות כגון עיכוב ומניעת כניסה למקום ושימוש בכוח, כאשר אדם מסרב לחיפוש, והחיפוש היה לשם בדיקה בלבד, ללא צל צילו של חשד או חשש כלפי אותו אדם.

האינטרס הציבורי קיים כל העת כאשר אנו דנים במיגור תופעת האלימות, אולם מנגד עומדת הזכות לפרטיות והגנה על כבוד האדם וצינעת הפרט וכמו בכל מקרה נדרש איזון בין השניים.

מתן סמכות לגופים שאינם מוסמכים להפעיל שיקול דעת בעניין זה תערער את אמון הציבור בשילטון החוק ותעורר אנרכיה.

לסיכום

ההצעה לתיקון חוק זה יחד עם  חוק נתוני תקשורת המאפשר איכון של מכשיר הפלאפון וקבלת נתוני תקשורת שונים והצעת החוק שמונחת על שולחן הממשלה בעניין מאגר טביעות אצבע  – מלמדים אותנו כי הביטוי "האח הגדול" במדינת ישראל אינו מופרך.

מדובר בחוקים שהניחו אבן יסוד לחוקים נוספים הפוגעים בפרטיותו של האדם ואין המחוקק צריך ליתן יד לכך. יש לכבד את חוקי היסוד במדינה ולקבוע כי לא ניתן לעוקפם על ידי החוקים שהוזכרו לעיל ולפגוע פגיעה כה חומרה בזכות לפרטיות.

עדכונים נוספים