בטור דעה במעריב מתייחס עו״ד שרון נהרי לחקירת חבר הכנסת חנוך מילביצקי ומדגיש את המתח בין הצורך בחקירות אפקטיביות בעבירות מין לבין החובה החוקתית לשמור על זכויות החשוד. עו״ד נהרי מסביר כי כאשר תלונה מוגשת שנים לאחר האירוע, ובמיוחד כאשר מדובר בדמות ציבורית, מתחדדות סוגיות כמו התיישנות, שחיקת זיכרון, קושי לאסוף ראיות וסכנת פגיעה בלתי הפיכה בשמו הטוב של החשוד.
לדבריו, פרסום שמו של חשוד טרם הגשת כתב אישום מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד – חזקת החפות, הזכות להליך הוגן והזכות לשם טוב – ועלול להפוך לכלי לפגיעה פוליטית או ציבורית. נהרי מזכיר את פרשת שי אביטל כדוגמה לכך שתלונות רבות ורעש תקשורתי אינם מבטיחים הרשעה ולעיתים גורמים לנזק ציבורי ופרטי עצום ללא תשתית ראייתית מספקת.
נהרי קורא לרשויות האכיפה, למערכת המשפט ולתקשורת לנהוג באחריות ובמידתיות, ולאזן בין האינטרס הציבורי לבין שמירה על זכויות החשוד. רק כך ניתן להבטיח הליך הוגן, למנוע שפיטה מוקדמת ולשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה והמשפט.
