הרפורמה בעבירות ההמתה צודקת יותר

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
עבירות המתה

לאחרונה התפרסם כי אמיר אבו לאבן, החשוד בדריסת איתי מרגי בן ה-8 בעת שנסע ביום כיפור בתל אביב, יואשם בעבירה של "המתה בקלות דעת", עבירה שהעונש עליה מגיע עד ל-12 שנות מאסר. אלו מכם אשר ניחנו בחוש משפטי עשויים לשאול: מה זה בכלל המתה בקלות דעת? הרי אמורות להיות רק שלוש עבירות המתה בחוק העונשין הישראלי: רצח, הריגה, וגרם מוות ברשלנות, לא?

בחודש יולי האחרון נכנס לתוקף התיקון בעבירות ההמתה, שהחליף את עבירת הרצח ועבירת ההריגה, בארבע עבירות שונות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, והמתה בקלות-דעת. כך בעצם נכנסה לתיקון עבירה של המתה בקלות-דעת, שהעונש בצידה הוא 12 שנות מאסר כאמור.

ההבדל מבחינה משפטית

קודם כל, מדובר ברפורמה לא פשוטה, ונדרש עו"ד פלילי כדי להבין באמת את נבכי החוק. עם זאת ננסה להסביר: עד היום, לשם סיווג ההתנהגות כרצח, נדרשנו לבסס כי ההתנהגות נעשתה בכוונה תחילה, שהיא כוונה מיוחדת לעבירת הרצח. כעת, עבירת הרצח מוגדרת כך: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם" כלומר, עבירת הרצח "הרגילה", יכולה להיות גם עבירה שהיסוד הנפשי בבסיס ההתנהגות יהיה "אדישות" – אדישות מוגדרת כשוויון נפש כלפי התוצאה הקטלנית, משמע חוסר אכפתיות של הנאשם אם הקורבן של מעשיו ימות או יחיה. המבצע לא בצע את ההתנהגות בכוונה להמית, אבל היה מודע לאפשרות של גרימת מוות, והיה אדיש לאפשרות זו (בעצם מחליפה במידה רבה את עבירת ההריגה, כפי שהייתה לפני הרפורמה).

עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, היא עבירת רצח שבוצעה מתוך יסוד נפשי של כוונה תחילה, כלומר, כפי שהייתה עבירת הרצח לפני התיקון לחוק ("המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית"), או כאשר נעשתה ברשימה סגורה של נסיבות שונות (למשל: כאשר הקורבן הוא עד תביעה, הרצח נעשה במסגרת פעילות של משפחת פשע, הקורבן הוא בן זוגו של הרוצח ועוד). בעבירה זו, העונש הוא מאסר עולם חובה.

עבירות המתה דירוגהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, היא התנהגות שהביאה למותו של אדם, כאשר הנאשם היה בנסיבות מסוימות המצדיקות הפחתה באחריות שלו למעשים:  למשל כאשר העושה היה במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו בידי המנוח, או כאשר העושה סבל מהפרעה נפשית חמורה שהגבילה את יכולתו להבין את המעשה ולהימנע ממנו. ברפורמה הענישה המופחתת מוחלפת בעבירה חדשה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שתאפשר לתת תיוג נכון יותר למעשה ולמידת האשמה של העושה. כך למשל, אשה מוכה שעקב מצוקה נפשית קשה המיתה את בן הזוג המתעלל תורשע לא ברצח אלא בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת.

העונש בצד עבירה זו הוא עשרים או חמש עשרה שנה, בהתאם לנסיבה. כלומר, מדובר בעבירה שהחליפה את העבירה של רצח באחריות מופחתת (ולכן בוטל סעיף 300א מחוק העונשין). התיקון הזה מאפשר לעורך דין פלילי הרבה מרחב לטיעונים לגבי סיווג ההתנהגות (לטעון לעניין מצוקתו הנפשית של הנאשם).

בנוסף, נוספה לרשימת ההתנהגויות האסורות, מקרים של המתה בקלות-דעת, כלומר מקרים בהם הנאשם נטל סיכון בלתי סביר לגרימת המוות – סיכון שאמנם התממש, אך קיווה שהתוצאה הזו לא תתרחש (מה שמכונה יסוד נפשי של "פזיזות"). מקרים אלו זכו לקטגוריה נפרדת שהענישה בצידה קלה יותר. בקטגוריה זו נכללים גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, בנייה מודעת מחומרים זולים ולא בטיחותיים של מבנה וכדומה.

למה נעשתה הרפורמה?

בתור סנגור פלילי, אני סבור כי הרפורמה מבורכת, היות והיא מאפשרת לבית המשפט כלים ולגיטימציה חוקית לעשיית צדק. בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת למשל, ניתן להתחשב בנסיבות האובייקטיביות של נאשם. אשה שהרגה את בעלה שהיכה אותה למשל, לא תואשם עוד ברצח או הריגה, אלא יכירו בנסיבות הסבל שלה. מנגד, בית המשפט יוכל להחמיר בהם אנשים נטלו סיכון כל כך בלתי סביר, שאי אפשר לפטור את ההתנהגות הזאת כגרם מוות ברשלנות מצד אחד, אולם לא מדובר בהריגה מנגד.

עדכונים נוספים