מהי משמעות זכות השימוע במשפט הפלילי – לפי סעיף 60א'

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
זכות השימוע - שימוע פלילי
זכות השימוע - שימוע פלילי

לא פעם אתם בוודאי שומעים את המושג "שימוע" בהיבט של הדין הפלילי. מדובר בהליך שקיבל משנה תוקף וחשיבות רבה בעקבות תיקונים שנעשו בחוק סדר הדין הפלילי, ובמקרים רבים הוא אף הביא לשחרורם של חשודים, שלא מימשו את זכותם. חשוב לזכור כי גם אם נעצרתם בחשד לפלילים, עומדות לרשותכם זכויות על פי חוק, שאתם רשאים וצריכים להשתמש בהם.

מאת: עורך דין פלילי שרון נהרי

מהו שימוע פלילי?

השימוע הוא נושא חדש בתחום הפלילי והוא קיבל משמעות כשנכנס לתוקפו השינוי בחוק סדר הדין הפלילי. יש לציין כי נושא השימוע הפלילי נמצא עדיין בהתהוות ובתי המשפט ממשיכים ללמוד איך "לעכל" אותו. השימוע הפלילי עלה לכותרות בעיקר בעקבות משפט נשיא המדינה לשעבר משה קצב.

בתיק של קצב נקבעו ההלכות המשפטיות המרכזיות ביחס לשימוע ועורכי הדין שלו הצליחו לגמד את התיק הפלילי שלו עד שהוא כמעט נעלם, תוך חשיפה של חלקים נירחבים של קו ההגנה. לעומת זאת, עורכי הדין של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ורה"מ לשעבר אהוד אולמרט, ויתרו על זכות השימוע מתוך הנחה שהפרקליטות משוכנעת בדרכה ומתוך רצון שלא לחשוף את קו ההגנה ללא תועלת שהיא.

מה אומר התיקון לחוק?

לפי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי, חשוד שנחקר, וטרם הוגש כנגדו כתב אישום, יש לו את הזכות להשמיע את טענותיו ולשכנע את הפרקליטות או התביעות מדוע שלא להגיש כנגדו כתב אישום. מדובר בתיקון מהשנים האחרונות שלמעשה חידש וחידד את חשיבותו של הליך השימוע, שנועד להסביר את טענות החשוד.

המשמעות של זכות הטיעון היא כי דברו של הנפגע יישמע בטרם תתקבל החלטה בעניינו. מה שעומר בבסיס הדבר הוא חוק יסוד זכויות האדם, שפרשנותו היא שעל הרשות הציבורית לפעול כלפי החשוד בהגינות ולהעניק לו להשמיע את דעתו. ואכן, ישנם מספר תקדימים שנתנו לאחרונה שבילטו כתבי אישום מאחר ולחשוד לא ניתנה זכות השימוע. מדובר בהליך חיוני ביותר שלא פעם מביא לתוצאה חיובית עבוד החשוד.

כעיקרון, זכות טיעון במובנה הרגיל אינה מוענקת כלל במשפט הפלילי. אולם החריג הוא סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב – 1982, הקובע כי אין לאדם זכות טבועה שייערך שימוע בעניין ההחלטה להגיש כנגדו כתב אישום, למעט בעבירות המסווגות כעבירות מסוג "פשע". יש להדגיש כי לנאשם אין זכות טיעון, בטרם התקבלה החלטה להגשת כתב אישום בעבירות פליליות על ידי רשות התביעה.

מדוע התקבל התיקון לחוק?

המחוקק ראה לעיניו את הקושי למזער את הנזק שעלול להיגרם לנאשם, במידה ויורשע על עבירות פליליות המסווגת כ"פשע", אם לאישום כל יסוד. זיכוי הוא אינו דבר של מה בכך במיוחד בתיקים תיקים פליליים חמורים ו/או עבירות שיש עימן קלון. ניהול משפט במקרים אלה מתמשך בדרך כלל תקופה ארוכה, ומצריך הרבה משאבים כלכליים ונפשיים כאחד. גם אם לבסוף יזוכה הנאשם, יהיה קשה מאוד לפצות אותו על עוגמת הנפש, השנים המבוזבזות, עינוי הדין ועוד נזקים רבים שנגרמו לו.

מה אומרת ההוראה לסעיף 60א?

ההוראה מחייבת למעשה ליידע את החשוד בעבירה מסוג "פשע" על העברת חומר החקירה בעניינו לתובע – זאת בטרם גיבוש כתב אישום. לפי ההוראה, על רשות התביעה להמציא לידי החשוד, לפני שנעצר, הודעה האומרת כי חומר החקירה הועבר לידיה. ההוראה מחייבת מחייבים את רשות התביעה לציין בהודעה את כתובתה העדכנית שאליה יוכל החשוד לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טענות.

החשוד רשאי לפנות אל רשות התביעה תוך 30 יום ולבקש בצורה מנומקת את מניעת כתב האישום נגדו. גם אם רשות התביעה החליטה כי הנסיבות מצדיקות מניעת הגשת כתב אישום, היא רשאית להגיש אותו בטרם חלפו 30 יום – זאת בתנאי שנימקה את החלטתה בצורה ברורה ומפורטת. יש לציין כי החל מ- 2005 קיבלה הזכות לשימוע מעמד חקיקתי ומשכך אינה נגזרת עוד רק מזכות הטיעון הטבעית.

עדכונים נוספים