נטל הבאת הראיות בהליכי הסגרה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

בפסק הדין בעניינו של יצחק אברג'יל ואחרים, השאלה העיקרית עמה התמודד בית המשפט היא האם ישנן בנמצא די ראיות כנגד המבוקשים על ידי ארצות הברית, וזאת על מנת להכריז עליהם ברי הסגרה.

מאת: עו"ד פלילי שרון נהרי ועו"ד טל אלפרן 

מהו הנטל המונח על כתפי התביעה על פי חוק ההסגרה הישראלי?

בפסק הדין בעניינו של אברג'יל ואחרים, הצליח צוות ההגנה בראשותו של עורך הדין שרון נהרי לשכנע את בית המשפט כי בחלק מהפרשות המיוחסות למבוקשים אין די ראיות לכאורה, ולכן, למרות שהמבוקשים הוסגרו בגין עבירות אחרות, נקבע כי המבוקשים לא יעמדו לדין על חלק מהעבירות המיוחסות להם בבקשת ההסגרה. בצורה כזו הצליחו הסנגורים לצמצם את כתב האישום כנגד המבוקשים.

המושג "ראיות לכאורה" שאול מדיני המעצר והשחרור ממעצר הנהוגים בישראל, ואשר נעשה בהם שימוש יומיומי. משמעותו היא כי מעיון בחומר הראיות שנאסף על ידי המשטרה, עולה שקיים סיכוי סביר שהנאשם יורשע לאחר סיום ההליך מעל לכל ספק סביר (זהו הסף אותו מחייבת ההרשעה במשפט הפלילי). מדובר על נטל לא מבוטל שמוטל על המדינה. ללא קיומו של תנאי זה, ישוחרר הנאשם אשר מבקשים את מעצרו. אם נשליך כלל זה על הליכי ההסגרה, הרי שהמשמעות היא שאם המדינה לא עמדה בנטל של הבאת אותן ראיות לכאורה, אין מקום להכריז על המבוקש בר הסגרה.

כיצד ינהג בית המשפט במקרים בהם הראיות אינן איתנות?

בהליכי המעצר בתי המשפט מראים נכונות לנתח באופן מעמיק את חומר הראיות המוגש להם, ואם עולה כי בחומר הראיות קיימת כבר עתה חולשה מסוימת המכרסמת בעוצמתו, מוכן בית המשפט לשקול שחרורו של הנאשם לחלופות מעצר שונות (מעצר בית, תנאים מגבילים שונים והפקדת ערבויות). כל זאת למרות שמתקיימות עילות המעצר של מסוכנות לציבור ושיבוש הליכי משפט. גם במקרים של עבירות חמורות הכוללות שימוש בנשק נגד אדם או עבירות אלימות קשות, אם יש כרסום ראייתי, בית המשפט מוכן לבדוק ולבחון אפשרות של חלופת מעצר היות וגובר הסיכוי לזיכוי הנאשם כתוצאה מהחולשה שהתגלתה. האתגר המשמעותי ביותר הרובץ לפתחו של עורך דין לענייני הסגרה הוא לעורר ספק גדול ככל הניתן במוחם של השופטים המופקדים על התיק.

צפו בעו"ד פלילי שרון נהרי מסביר על דיני הסגרה בתכנית ערב חדש

בפרשת אברג'יל שעיקרה עסק כמובן בדיני הסגרה הצביע צוות ההגנה על חולשה המכרסמת בראיות באישום שעניינו קשירת קשר לרצח. על פי כתב האישום, התבקש אישורו של אחד המבוקשים לצורך ביצוע רצח. כאשר ניתח צוות ההגנה את עדותם של עדי המדינה עלה כי הרצח היה מתבצע גם לולא הגיע האישור, היות ועלה כי מבצעי הרצח חיפשו את הקורבן בעודם חמושים באקדח על מנת להורגו בטרם התקבל האישור של המבוקש לרצח (הניתוח נעשה בהנחה שמקבלים כאמת את עדותם של העדים). ניתוח זה קעקע את עדותו של עד המדינה שטען כי הוא קיבל אישור לרצח מאחד המבוקשים, היות ואין כל הגיון לבקש אישור למעשה שכבר הוחל בביצועו. בית המשפט קבע כי מילתו של עד המדינה מספיקה לצורך הליך ההסגרה, וזאת על אף הבעייתיות שהתגלתה מתצהירים של עדי מדינה נוספים, וקבע שיש להעלות את הבעיה שבחומר הראיות בהליך שיתנהל בארצות הברית

הבעייתיות הניצבת בפני בית המשפט בבואו לעסוק בדיני הסגרה, היא כי בשונה מהליכי המעצר בהם קיימת לבית המשפט סמכות להורות על שחרור לחלופת מעצר, בהליכי הסגרה לא ניתן לקבוע חלופה להסגרה. באין הסגרה אין העמדה לדין, בעוד שבהליכי מעצר, הגם שהנאשם משוחרר לחלופת מעצר או משוחרר ללא תנאים, הוא עדיין צפוי לעמוד למשפט בגין כתב האישום העומד נגדו. הצעתנו לפתרון בעיה זו, אשר יכולה לעמוד בפני מבוקשי הסגרה, היא אימוץ מבחן שייתן תוקף לחולשות המתגלות בחומר הראיות המוגש בהליך ההסגרה.

לאמץ את מבחן המשפט הפלילי בדיני ההסגרה

בישראל ידועה הפרקטיקה לפיה המשטרה אוספת חומר כנגד חשודים, מוסרת אותו לפרקליטות, שתפקידה לבחון האם די בחומר שנאסף לצורך העמדת החשוד לדין. לעתים קובע הפרקליט כי יש צורך בהשלמת החקירה והוא שולח את המשטרה לאסוף חומר נוסף היות ולדעתו אין די בחומר החקירה לצורך הגשת כתב אישום.

לטעמנו יש לקרוא לבית המשפט לאמץ מבחן זה בהליכי הסגרה. על פי המבחן המוצע על ידינו, השופט היושב בהליך ההסגרה ישאל את עצמו, לאחר עיון מעמיק בחומר הראיות, האם החולשה שהתגלתה הייתה מצדיקה כי התיק יישלח להשלמת חקירה על ידי מי שחקרה את החשדות. אם מוצדק להשלים את החקירה המסקנה המתבקשות היא שאין ראיות המספיקות לאישום בישראל בהתאם לדרישה בחוק ההסגרה. לו תובע ישראלי היה מקבל לעיונו את תצהירי עדי המדינה שהוגשו לבית המשפט בפרשת אברג'יל לצורך הגשת כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לרצח, הרי שהוא היה מבקש השלמת חקירה שתברר את המועד המדויק בו טוען עד המדינה שניתן לו אישור לביצוע הרצח, ואילו התובע היה נמנע מהגשת כתב אישום בטרם יקבל לידיו ראייה לעניין המועד המדויק בו ניתן האישור.

לסיכום, טענתנו היא כי במקרה דומה להליכי המעצר כאשר ההגנה מצביעה על כרסום או על חסר בראיות המהותי לאישום מסוים, וכי חסר זה היה מצדיק השלמת חקירה לו היה זה תובע ישראלי המבקש להגיש כתב אישום כנגד המבוקש בישראל, על בית המשפט לקבוע כי אין להסגיר את המבוקש.

עדכונים נוספים