האם ישראל מחויבת למדינות שאינם ביחסי הסגרה עימה? שרון נהרי בראיון גלי צה"ל

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
משרד עו"ד שרון נהרי | צווארון לבן, הסגרות ופלילי
עורך דין פלילי שרון נהרי מעניק מגוון שירותים משפטיים בתחום הפלילי וייצוג בערכאות המשפטיות בסוגים רבים של עבירות פליליות. המשרד שעו"ד נהרי עומד בראשו הוכתר על ידי גלובס לאחד מעשרת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
הלבנת הון

אלחנדרו טולדו היה נשיא פרו בתחילת שנות ה-2000 ונחשד בקבלת כספים ובמעשי שחיתות, והיה מקושר לאיש העסקים הישראלי יוסי מימון שהיה מעורב גם הוא בפרשת שחיתות. הרשויות בלימה חששו שטולדו ינסה למצוא מקלט בישראל, שלה אין הסכם הסגרה עם פרו. היום בבוקר הוא הוסגר ולא הורשה להיכנס לישראל עד שיסדיר את העניינים עם מדינתו, אך האם מדינת ישראל מחויבת להסגיר עבריינים למדינות שאין להם הסכם הסגרה איתה? עו"ד פלילי שרון נהרי בריאיון לגלי צה"ל על סוגיית הנשיא הפרואני.

במהלך תוכנית הרדיו בגלי צה"ל עם רזי ברקאי התראיין היום עו"ד פלילי שרון נהרי על סוגיית הנשיא הפרואני והאם מדינת ישראל אכן מחויבת לצו שניתן ע"י האינטרפול למרות שאין ביניהן הסכם הסגרה?

"מדינת ישראל חתומה על אמנת הסגרה עם מספר מדינות בעולם. יחד עם זאת בשנים האחרונות התפתחה פרקטיקה של הסכמת הד-הוק הנוגעת למקרים ספציפיים בין מדינות שאנחנו לא חתומים מולם על הסכמי הסגרה, כמו במקרה של טולדו" , מסביר נהרי, "המדינה המבקשת לא פעם נענית לבקשת מדינת ישראל ולהפך. דוגמא לכך הוא המקרה של השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר מפרו לישראל בהסכמת הד-הוק למרות שאין הסכם הסגרה בין המדינות. המטרה היא לחזק את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, לכן לרוב המדינות לא משמשות כמדינות מקלט לפושעים, ומדינת ישראל משתפת פעולה עם הרבה מדינות ברחבי העולם".

באותו הקשר, נשאל עו"ד שרון נהרי האם חוק השבות גובר על חוק ההסגרה? הנשיא הפרואני טולדו, נשוי לאישה יהודיה ועלה חשש שיבקש מקלט מדיני בישראל.

"אין אפשרות לברוח מידי החוק גם אם יש אזרחות זרה ממדינה אחרת. למרות זאת, ישנם יתרונות מסוימים במידה ויש למבוקש דרכון ישראלי – במידה ומבקשים אדם מסוים במדינה אחרת, חוק ההסגרה נותן לו את הזכות לרצות את העונש בישראל לאחר שהוא נשפט במדינת המבקשת" , מסביר נהרי , "מעבר לכך, במידה ואדם מבוקש ע"י מדינה אחרת ונמצא בתוך ישראל הוא יכול לבקש לראות את חומר הראיות שמגובשות נגדו, ובית המשפט הישראלי דן בראיות לכאורה אך ורק אם מדובר בעבירה לפי החוק הישראלי. השלב הראשון הוא לעבור את המסננת של הפרקליטות הבינלאומית, ואם הם לא מאשרים המבוקש יכול להישאר בישראל כמבקש מקלט המון שנים. במידה והם כן מאשרים צריך לעבור את מסננת בית המשפט בארץ שבוחן את הראיות ורק אם יש תשתית ראייתית מוצקה ניתן להסגיר את המבוקש למדינה המבקשת".

משרדו של עורך דין פלילי שרון נהרי ייצג תיקים רבים העוסקים בדיני הסגרה, ביניהם: פרשיית העוקץ הניגרי, שבסופו של דבר הוסגר לארה"ב ופרשיית הרב ברלנד.

עדכונים נוספים